קשה לדמיין איך ייראה הבנק שלנו בעוד חמש שנים או בעוד עשור, אבל אפשר לנסות. רקפת רוסק עמינח, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי, מכירה גם היום את עולם הבנקאות הישראלי מבפנים וסיפרה לחיות כיס על עתידו. לדבריה, הבנקים צפויים לעבור יותר ויותר לפינטק, שיאפשר לספק שירותים פיננסיים מכל מקום - מהמחשב, הטלפון או באופן פיזי. אבל, לא בטוח שהלקוחות ישתפו עם זה פעולה כל כך מהר.
האזינו להסכת חיות כיס
"המערכת הפיננסית המסורתית עברה תהליך מעבר מסיבי לדיגיטל ויש לה הרבה מגבלות כי היא בנויה על טכנולוגיות מאוד ישנות". רוקח עמינח נותנת דוגמה לכך מהבנק שהיא מכירה הכי טוב מבפנים: "בנק לאומי הוא הבנק הכי ותיק בישראל, הוא בן 120, וכשאתה מסתכל על מערכות המחשב שלו אתה מבין שחלקן נבנו לפני 100 שנים וחלקן לפני 50 - אלה המון טלאים של מערכות".
גיבוב הטלאים האלו זה על גבי זה יוצרים לבנק בעיה קשה - כשיש תקלה במערכת הבנק, קשה למצוא מתכנתים שמבינים את השפה שבה היא נכתבה. רוסק עמינח מודה ש"האגדות" על כך שהבנקים מעסיקים מתכנתים ותיקים שיצאו לפנסיה לפני שנים, על מנת שיפענחו עבור המתכנתים הצעירים את המערכות, הן לא רק אגדות.
למרות שהמערכת הפיננסית העולמית עברה לדיגיטל, הבסיס עליו היא קיימת אינו דיגיטלי. "קח מכונית מאוד ישנה, תשים לה הגה ו'ווייז', וכל דבר בממשק חדש וזה יהיה מדליק ומקסים, אבל בסוף זה עדיין על מערכות ישנות שמוגבלות במה שהן יכולות לתת", היא מסבירה.
כאן נכנס הפינטק לתמונה. "פינטק הוא כל חברה פיננסית שנותנת מוצרים ושירותים בדרך של 'עולם חדש'", אומרת רוסק עמינח. הפינטק נמצא בעולם הבנקים כבר הרבה זמן, אך העברת הלקוחות לתחום החדש הוא איטי מאוד. רוסק עמינח מסבירה שלמרות שהלקוחות יודעים שהעתיד הבנקאי נמצא שם, הסיבה למעבר האיטי נעוצה בקושי פסיכולוגי לתת אמון בבנק שאין לו סניפים, אלא רק אפליקציות.
מגזין פורבס פרסם השבוע נתונים התומכים במה שמספרת מנכ"לית בנק לאומי לשעבר: הבנקים הטכנולוגיים אינם מטלטלים את ספינת הבנקים המסורתיים - אבל האם יכול להיות שבכל זאת העתיד נמצא שם? לפי הנתונים שפורסמו במגזין, ייתכן שהעתיד נמצא אצל הצעירים: רק 6% מקרב בני דור "הבייבי בום", שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, מנהלים את חשבון הבנק שלהם בבנק טכנולוגי חדש. לעומת זאת, 22% מבני דור ה-X, ילדי שנות ה-70' וה-80', מנהלים את החשבון שלהם בבנקים כאלו, וכשליש מבני דור ה-Y וה-Z העבירו את כספם לבנק דיגיטלי.
האם חבורה של ילדים משועממים יהפכו את שוק ההון על פיו? | חיות כיס
"המעבר של הלקוחות הוא אתגר לא פתור" אומרת רוסק עמינח, ומציעה כי הפתרון הוא "להביא את הפינטק ללקוחות ולא את הלקוחות לפינטק. במקום שהם יעברו אנחנו ניתן להם את השירות במקום שבו הם נמצאים". היא מוסיפה כי הבנקים החדשים לא ידיחו מכיסא המלכות את הבנקים הוותיקים ואומרת כי היא חושבת ש"בעוד 10 שנים הבנקים הגדולים החכמים יהיו עוד יותר מוצלחים, כי בסוף יש להם נכס שאין לאף אחד - את הלקוחות". היא ממשיכה ואומרת שלא רק הבנקים, אלא כל חברה בעלת מאגר לקוחות גדול, כמו חברת תקשורת, תוכל לספק שירותי פינטק: "פינטק זה כסף, וכסף אפשר לתת בהרבה מקומות".
כשהיא מדמיינת את העתיד הפיננסי בעוד חמש שנים, היא מדמיינת שירותים פיננסיים שיינתנו מכל מקום. "דרך המחשב, הטלפון או באופן פיזי, אתה תקבל בכל מקום שירותים פיננסים רלוונטיים לאותו מקום", היא מסבירה. אך למרות הבטחת הפינטק ושירותי הבנק החדשים והנוצצים, פעמים רבות אותן חברות פינטק הן עוד דרך לשכנע את הצרכן להשתמש באשראי שלו, שוב ושוב. "בסוף, אשראי זה המוצר העיקרי שהבנק מוכר" אומרת רוסק עמינח ומוסיפה כי "אותו דבר מצד הלקוח, בסוף הדבר הכי חשוב ללקוח זה לקבל את ההלוואה הנכונה ברגע הנכון במחיר הנכון".
האם ישראל דיגיטלית? | חיות כיס
"כשמנתחים למה הבנקים בעולם נשארו די דומים לעצמם כל כך הרבה שנים, רואים שיש שני חסמי כניסה אדירים: עלות ורגולציה - ולעבור את מחסום הרגולציה זה מאוד קשה", מסבירה מנכ"לית בנק לאומי לשעבר. חברות הפינטק מתגברות על מכשול הרגולציה באמצעות חבירה לבנקים, גוף שכבר עשה זאת. החבירה לבנק קיים מספקת לגופי הפינטק דבר נוסף - אמון של הלקוחות "שנוצר לאורך שנים בזמן שאתה בונה מותג". את מהפכת הפינטק, שאולי נשמעת מסורבלת ומיותרת, משווה רוסק עמינח לשינוי הדיגיטלי שהבנקים עברו בשנים האחרונות: "כשהתחלנו בלאומי את המהפכה הדיגיטלית וסגרנו סניפים, לקוחות מאוד כעסו עלינו - הם לא הבינו מה רע במה שיש. לעומת זאת, כשהגיעה הקורונה הייתי מקבלת מיילים והודעות שסלחו לי, תודה על זה שאפשר לעשות הכול מהבית". היא מסכמת ואומרת כי "בהיסטוריה אנחנו רואים שלקוחות לא מצליחים לדמיין שירותים חדשים, וכשאנחנו נותנים להם את זה, הם לא מצליחים לדמיין איך הם חייו בלעדיהם".
