אחרי שבועות של הזזת כוחות, של אזהרות מצד ארה"ב, של הבטחות של פוטין שלא תהיה שום מלחמה, של המון המון דיסנאינפורמציה מכל הצדדים, כוחות צבאיים של רוסיה פלשו בשבוע שעבר לאוקראינה. אבל למלחמה הזו היו הכנות שהחלו הרבה לפני כל האירועים האלה. הכנות של שנים. חלק מההכנות האלה הן הכנות כלכליות, וחלק גדול מהמלחמה הזו הוא מלחמה כלכלית. מלחמה על שליטה במשאבי טבע, מלחמה באמצעים כלכליים בניסיון לעצור את הצד התוקף.
השבוע בחיות כיס, צליל אברהם, אלון אמיצי ושאול אמסטרדמסקי מדברים על ההכנות הכלכליות שביצע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפני שהתחיל במלחמה הזו. אילו כלי נשק כלכליים מדינות המערב מנסות להפעיל כעת בשביל להדוף את רוסיה ולהימנע ממלחמת עולם שלישית? ומה יכולות להיות ההשלכות הכלכליות של המלחמה הזו, גם על העולם כולו, וגם עלינו בישראל?
האזינו להסכת חיות כיס
בחזרה לקרים
כמו כל סיפור, גם כדי לספר את הסיפור הזה צריך לחזור אחורה. לא נחזור ל-1917 וגם לא למאה ה-19, אבל כן נקפוץ לרגע למאה ה-20, לשנת 1991, להתפרקות ברית המועצות. ובמסע הזה ינחה אותנו ד"ר תומר פדלון.
פדלון, ד"ר למדע המדינה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל אביב, ועמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי INSS, מסביר שעם התפרקות ברית המועצות חלק מהמדינות שזכו לעצמאות התקרבו באופן מהיר למערב, כמה שיותר רחוק מרוסיה. "בוריס ילצין, נשיא רוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות, הסכים עם רוב הדברים שקבע הבית הלבן", אומר פדלון. "לא הייתה לו בעיה עם המדינות החדשות שהוקמו באותה התקופה, בניהן אוקראינה".
ובכל זאת, אוקראינה מיוחדת עבור רוסיה. היא מדינה גדולה ועשירה במחצבים, שרוסיה לא רוצה לאבד את השפעתה בה. לכן, מאז הקמתה אוקראינה נקרעת בין מזרח למערב, בין כוחות פרו-רוסיים לבין אלה שרוצים להיות חלק מאירופה.
המאבק הגיע לשיא מספר פעמים. ב-2004 יוצאים מיליוני אוקראינים לרחובות כדי להבריח את הנשיא ויקטור ינוקוביץ', שגנב לטענת המפגינים את הבחירות לנשיא הפרו-מערבי יושצ'נקו. האירועים האלו זוכים לשם "המהפכה הכתומה". אך למרות הרצון לנוע מערבה, השלטון האוקראיני המשיך להיות תחת חסות הקרמלין עד 2013 - באותה שנה מצליח העם האוקראיני להחליף את השלטון במדינאים פרו מערביים. כתוצאה מהאירועים האלו פוטין פולש לחצי האי קרים, ובניגוד לדעת הקהל הבין-לאומית הוא מספח אותו לרוסיה.
עם סיפוח חצי האי קרים לפני כשמונה שנים, המערב מגיב בסנקציות כלכליות. "האמריקנים והאירופאים ניסו אז לפגוע נקודתית במי שמעורב ומקורב לשלטון, ולא לפגוע ברוסיה בכללותה כמדינה", מסביר פדלון. "זה מה שנקרא סנקציות חכמות".
מטרת הסנקציות הייתה שהבכירים ברוסיה יפעילו לחץ לשינוי מדיניות. בהמשך אותה השנה הוטלו סנקציות נוספות. התוצאות היו קודם כל ירידה בערך של הרובל, בריחת הון מרוסיה, וירידת התוצר של המדינה. למרות אותה פגיעה בכלכלה, המשיכה רוסיה בקו אותו קבעה, וכפי שמסביר ד"ר פדלון - כשהיא מתכננת את צעדיה לקראת הפעם הבאה: "פוטין ורוסיה מנסים להבין איך אפשר בפעם הבאה או בסבב הבא, כנראה הוא יודע במוחו שיהיה, להימנע מסנקציות כלכליות שפוגעות בכלכלת המדינה".
בשמונה השנים שעברו מאז, רוסיה מוציאה לדרך תוכנית הכוללת חמישה צעדים בדרך לחסינות מהסנקציות הבין-לאומית.
צעד ראשון - הקטנת החוב הלאומי, על מנת שהמדינה לא תהיה תלויה בהלוואות מבחוץ. כלומר, שהשוק הרוסי פחות יהיה תלוי בהלוואות מבחוץ. אם בוחנים מה קרה מ-2014 עד היום, עד 2022, החוב החיצוני של רוסיה קטן מ-700 מיליארד דולר, לפחות מ-500 מיליארד דולר.
צעד שני - צבירת מטבע חוץ, דולרים ואירו, כדי להתמודד עם מצב שבו שער הרובל יצנח. "הרוסים הם למדנים גדולים, הם רואים שבעולם זה משהו שחוזר על עצמו פעם אחר פעם, כאשר מטילים סנקציות יש פיחות במטבע, המטבע מאבד משוויו", מסביר פדלון.
צעד שלישי - חיזוק החקלאות המקומית. כדי למנוע מצב בו רוסיה תהיה תלויה בייבוא כדי לאכול, רוסיה הופכת למעצמת חקלאות.
צעד רביעי הוא התקרבות לסין. "התפיסה הרוסית שהאויב שיטיל עליי סנקציות הוא המערב, האיחוד האירופי וארה"ב", מסביר פדלון, "וכתוצאה מכך יש להיפתח לשווקים חדשים הרבה יותר. סין כסוג של תחליף, אלטרנטיבה לסחורות הרוסיות, ובטח לייבא מהם סחורות. אנחנו רואים חד משמעית ב-8 שנים שעברו מקרים עלייה בסחר עם סין, גם בייבוא וגם בייצוא, ומין העבר השני אנחנו רואים כיצד הייבוא ממדינות האיחוד האירופי ירד מסדר גודל של 175 מיליארד אירו ב-2014 ל-120 מיליארד אירו לפני הקורונה".
צעד חמישי - ייצוא גז ונפט לאירופה. "מערכת היחסים שפוטין הצליח ליצור פה היא מערכת יחסים מעניינת מאוד", אומר פדלון. "כי בעצם מה שהוא אומר במילים אחרות זה 'אנחנו יודעים שאתם תלויים בגז והנפט הרוסי, אנחנו לעומת זאת יכולים להסתדר עם האלטרנטיבות ואתן לא תעשו סנקציות על הגז והנפט. כי זה פחות או יותר תהיה ירייה ברגל'".
מלחמת 100 השנים הבאות | האזינו להסכת חיות כיס
אבל ד"ר פדלון מסביר שלמבצר הזה שבנה פוטין – יש מחיר. הוא לא רק מבצר את רוסיה, אלא גם פוגע בה: "מדינות היום לוקחות חוב כדי שיתמוך בצמיחה, ורוסיה ניסתה להקטין את החוב כל העת, וגם הצליחה משמעותית - אבל התוצאה של זה הייתה צמיחה נמוכה מאוד לאורך השנים, סדר גודל של 2% במקסימום". בנוסף, הכלכלה הרוסית קטנה מבחינה נומינלית לסדר גודל של 1.6 טריליון בשנת 2021, לעומת 2 טריליון דולר.
והמבצר גם לא הרמטי. יש בו בקיעים שאפשר דרכם בכל זאת לפגוע בכלכלה הרוסית. רק חלק קטן מרזרבות המט"ח שרוסיה צברה יוכל להיות בשימוש בעת צרה, משום שאינן מוחזקות ברוסיה באופן זמין. כעת, עם הפלישה שהחלה והסנקציות שהוטלו בעקבותיה, לראשונה עומד המבצר של פוטין למבחן, וגם אם המבצר לא קרס – זה עדיין כואב.
מה קורה עכשיו?
אז מה קורה כשמדינות העולם מטילות סנקציות על מדינה שהחליטה לצאת למלחמה ולכן התכוננה מראש לסנקציות האלה? זה עדיין כואב. "זה פוגע בכל מגזרי הכלכלה. גם במגזרים טכנולוגיים, בתשתיות, בתעשייה", מסביר איל השקס, יועץ אסטרטגי וכותב הספר "גשרי הכלכלה". "זה בעצם פוגע ביכולת של רוסיה לקיים סחר עם העולם, זה חלק משמעותי מהכלכלה. זה יפגע ברווחת החיים". לצד זאת אומר השקס שעל אף שהסנקציות יפגעו ברוסיה בטווח הרחוק, בטווח המיידי לא סביר שהן יעצרו את המלחמה.
חברות התעופה הפסיקו את הטיסות, יצרניות הרכב עצרו פעילות וענקיות הטכנולוגיה והבידור מחרימות: רוסיה נמצאת בעיצומו של חרם כלכלי - מה צפויות להיות ההשלכות? @amsterdamski2 עושה סדר #חדשותהערב pic.twitter.com/1bIUk5Pzf0
— כאן חדשות (@kann_news) March 2, 2022
"בשבוע שמאז הפלישה, האמריקנים והאירופאים, ואף מדינות נוספות כמו יפן, השיקו בצעד מתואם סנקציות שעולות בהדרגה", מסביר שקס. צעד ראשון הוא הגבלת המסחר על ידי בלימת חלקים משמעותיים ממגזר הבנקאות הרוסי. צעד שני זה הטכנולוגיה, הגבלת ייצוא מוצרים טכנולוגיים כגון מעבדים, מחשבים, לייזרים לרוסיה: "זה מאוד יגביל את היכולת של רוסיה לקיים תעשיות טכנולוגיות, ועוד יותר ישפיע לרעה על הצמיחה הרוסית".
ביחד עם הסנקציות על כל רוסיה, החזירו מדינות המערב את הסנקציות בהן השתמשו ב-2014 - סנקציות חכמות שהוטלו על פוטין ואוליגרכים בכירים בצמרת הרוסית. אבל בפועל קשה מאוד לאכוף את הסנקציות האלה. אותם בכירים משתמשים בחברות קש רבות, כך שהבנק לא תמיד יודע של מי הכסף. סנקציה נוספת שהטיל המערב הוא הגבלה על היכולת של רוסיה וחברות רוסיות לקבל אשראי.
היציבות הפיננסית ברוסיה כבר מתחילה להתערער. הבורסה קרסה ב-30% ביום אחד, ולאחר מכן הממשלה החליטה פשוט לא לפתוח לכמה ימים, בשביל שמשקיעים לא יוציאו את הכסף שלהם מהמדינה. המשקיעים רוצים לברוח מרוסיה, הם עושים זאת על ידי מכירת רובל, דבר שפוגע בערך המטבע. אבל לזה – פוטין התכונן.
אם המשקיעים הזרים זורקים רובלים וקונים בחזרה דולר, הוא יכול לעשות את ההיפך - לקחת את הדולרים שהוא צבר, למכור אותם, לקנות תמורתם רובלים ולחזק בחזרה את המטבע. כעת, גם את זה מנסה המערב להגביל, וזה עובד. אזרחי רוסיה מוציאים את הכסף שלהם מהבנקים והלחץ כעת מגיע לפוטין גם מלמטה, מהעם.
אך השקס מסביר שהמערב עדיין לא עשה בנשק יום הדין הכלכלי – הגז והנפט הרוסי נשארו מחוץ לתחום. למרות ההגבלות והגינויים, הגז הרוסי ממשיך לזרום לבתים ברחבי, ובזכותו פוטין יכול להמשיך במלחמה, כי המערב תלוי בו.
ומה איתנו הישראלים?
"ישראל מגיעה למשבר הזה בין רוסיה ואוקראינה עם חלופת אנרגיה טובה - הגז. הגז הישראלי נמצא במחיר הכי זול בעולם כמעט", מסביר עדי פנחס, מנכ"ל קומודקס, חברת ייעוץ המתמחה בניהול סיכונים בשוק הסחורות העולמי.
אבל גם עלינו המלחמה תשפיע ואנחנו כבר מרגישים את זה – בדלק: "עם תחילת המלחמה באוקראינה מחירי הנפט זינקו לשיא של שבעשנים ואנחנו מרגישים את זה מיידית בתחנות".
לא רק הכלכלה הרוסית מדאיגה אותנו, אלא גם הכלכלה האוקראינית. אוקראינה מספקת את רוב הדגנים של מדינות אפריקה והמזרח התיכון. "תירס למשל היא הסחורה השלישית בסחירותה בעולם", מסביר פנחס. "התירס משמש בסיס לתערובות מזון לבעלי חיים. כשהתערובת מתייקרת - יתייקרו גם מחירי הבשר, החלב, הביצים".
לדברי פנחס, בקרוב נתחיל להרגיש את זה: "הצרכן הישראלי, שכבר מתמודד עם עליות מחירים מהיום שאחרי הקורונה, יתמודד ככל הנראה עם מחירים גבוהים בהרבה. אני חושב שעליית 20 אגורות במחירי הפסטה יהיה דבר מאוד שולי כשמדברים על עלייה במחיר התבואות, שמשמשות בעצם את כל שרשרת המזון".
