בשבוע שעבר ביקר בישראל מזכ"ל ה-OECD החדש, מתיאס קורמן. קורמן מכהן בתפקיד הזה מאז יוני האחרון, וישראל היא אחת המדינות הראשונות שהוא מבקר בהן. בזמן שהיה בישראל נפגש עם ראש הממשלה, שר האוצר ונשיא המדינה. ועל דרך גם מצא זמן להעניק ריאיון לשאול אמטרדמסקי בהסכת חיות כיס.
אם אתם שואלים את עצמכם עכשיו בלי שאף אחד שם לב - מה זה בעצם ה-OECD? אז זה בסדר, הרבה מאוד אנשים לא יודעים. ה-OECD הוא ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. הוא הוקם ב-1961 וצמח בהדרגה להיות אחד הארגונים הכלכליים הבינלאומיים המרכזיים בעולם בשורה אחת עם הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית וארגון הסחר העולמי. ב-OECD חברות היום 38 מדינות, מארה"ב עד ליטא. ישראל הצטרפה לארגון בשנת 2010, במשמרת של שר האוצר יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו.
האזינו להסכת חיות כיס
"מדינות ה-OECD הן מדינות שסוחרות ביניהן, והן רוצות שיהיה שוק עולמי מתפקד", מסביר קורמן. "לכן אנחנו מעוניינים בקידום סטנדרטים ועקרונות שעוזרים להשיג את זה ומנסים להיות כוח חיובי שמאפשר שיתוף פעולה בינלאומי בשביל לפתור בעיות שיכולות להיפתר רק באמצעות שיתופי פעולה".
ה-OECD מקנה למדינות החברות בו גישה למאגרי מידע עצומים, שמאפשרים להן להשוות את עצמן אחת לשנייה וגם לפורומים לשיתוף פעולה בהמון נושאים – מבריאות דיגיטלית ועד חינוך פיננסי, פורומים בהם הן יכולות ללמוד זו מזו וליצור שיתופי פעולה.
"המתודולוגיה שהארגון פיתח הוכיחה את עצמה", אומר קורמן. "יש לנו שילוב של דאטה השוואתית וניתוחי מדיניות שמספרים סיפור גדול. מדינות רוצות להיות הטובות ביותר ולהצטיין, כשאתה רואה איפה אתה נמצא ביחס למדינות אחרות – זה מנוע שמעודד מדינות להשתפר. בנוסף, אנחנו פלטפורמה שמעודדת מדינות ללמוד זו מזו, גם מהשגיאות וגם מההצלחות".
בתקופת ההתאוששות מהמשבר הכלכלי הגלובלי של 2008, במשרדי הממשלה, בייחוד במשרד האוצר, עבדו קשה בשביל שנצליח להיכנס למועדון האקסלוסיבי הזה. שר האוצר דאז שטייניץ היה מאוד מרוצה, וגם העיתונאים הכלכליים חגגו. אך לרוב הציבור לא היה ברור למה זה חשוב להיות חלק מה-OECD ומה יוצא לישראל מזה.
"הפרופורציה של החרדים והערבים גדלה וזה הופך לדחוף"
אז למה צריך להיות חשוב לישראל להיות חלק מהארגון הזה? קורמן מסביר: "אם אתה מסתכל על הביצועים של הכלכלה הישראלית – היא צומחת בעקביות, ומה שישראל קיבלה זו גם נגישות להדרכה וליווי של צעדי מדיניות וגם גישה למידע שעוזר לנקוט מדיניות נכונה. נפגשתי עם ראש הממשלה ושרי הקבינט, אנחנו משתפים פעולה בנוגע לרפורמות שבדרך על מנת לחזק את הכלכלה וגם את ההזדמנויות עבור האנשים בישראל.
"זה נותן בנצ'מרק לישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות בשורה של אינדיקטורים. זה אומר לכם בבירור - בהתבסס על הנתונים - מה אתם עושים מעולה ואיפה אתם יכולים להשתפר. ואם אתם מסתכלים על הנתונים זה מאפשר לנו לתת לכם רעיונות איזה רפורמות כדאי לכם לעשות".
אוקיי, אז אם כבר יש גוף שכל התפקיד שלו זה להסתכל עלינו מהצד, על הכלכלה שלנו ועל החברה שלנו, ולשקף לנו את המצב שלנו כפי שאחרים רואים אותו - אז איך הארגון רואה אותנו? מה הסיפור של הכלכלה הישראלית?
"ישראל היא בעצם כמה מדינות במדינה אחת, כשמסתכלים על הכלכלה שלה", אומר קורמן. "יש לכם מגזר הייטק מאוד פרודוקטיבי, ויש לכם חלקים אחרים בכלכלה שיכולים להשתפר עם רפורמות שישפרו את התחרות והיעילות בשביל לוודא שאנשים מקבלים את הערך הגבוה ביותר.
"יש חלקים באוכלוסייה שיש להם חינוך גבוה ויש חלקים באוכלוסייה שבהם כדאי להשפיע בשיפור החינוך, זה יועיל להם ולמשפחותיהם, אבל גם למדינה. ישראל מאוד משקיעה במחקר ופיתוח וזה אחד מסימני ההיכר שלכם, אבל כשמסתכלים על מערכת החינוך - יש שונות אדירה ואי שוויון אדיר בתוך בתי הספר וגם בין בתי ספר וזה משהו שצריך למצוא לו פתרון".
מתיאס קורמן לצד נפתלי בנט בישיבת ממשלה (צילום: חיים צח, לע"מ)
אז אפילו ה-OECD חושב שבעיות הליבה של ישראל הן הפערים האדירים בין החלקים השונים של הכלכלה והחברה, אבל ממשלות ישראל לדורותיהן לא הצליחו לפתור את הבעיות הללו. למה?
קורמן: "כל האתגרים האלה הם קשים לפתרון. אני חייב לומר שבעשור וחצי האחרון ישראל הטמיעה הרבה רפורמות שהמלצנו עליהן, יש מודעות לבעיות שצריך לטפל בהן. אבל זו ריצת מרתון ולא ספרינט, אלה דברים שדורשים מאמץ על פני זמן וממה שאני מבין מהממשלה אני חושב שהיא מודעת לזה.
"הפרופורציה של החרדים גדלה, ויחד עם הערבים הם יהיו 50% מכלל האוכלוסייה, וזה הופך לדחוף יותר את הסיפור של שוק העבודה והחינוך והמיומנויות. יש רפורמות שנדרש לעשות, ואני חושב שזה אפשרי. אני חושב שיש הזדמנות גדולה להכניס אנשים להייטק, אבל זה דורש השקעה בחינוך. אם אתה עושה את זה כמו שצריך, השמיים הם הגבול".
קורונה, מלחמה ואקלים
אבל אם נשים רגע את ישראל בצד, כמזכ"ל ה-OECD לקורמן יש כמה בעיות גלובליות רציניות שצריכות להדאיג אותו: מתיחות גוברת בין המעצמות, משבר האקלים, וגם עוד משהו קטן שנקר מגפת קורונה – ובפרט שיעורי ההתחסנות הנמוכים במדינות מתפתחות.
"במונחים של מתחים גיאופוליטיים בין מזרח למערב, זה מעל לרמת השכר שלי, אני אתן לאחרים להתמודד עם זה", אומר קורמן. "בקשר לחיסונים בכלכלות מתפתחות, אני לא חושב שזה לא היה חוסר רצון טוב או כוונות לעשות את הטוב ביותר שאפשר בשביל לעזור. אני חושב שזה היה עניין של לנסות להתארגן.
מלחמת 100 השנים הבאות | חיות כיס
"זו אכן בעיה, וזו בעיה שאנחנו צריכים למצוא לה פתרון טוב יותר, אבל אני לא חושב שהיה חוסר רצון לעשות את זה. אנחנו צריכים להמשיך להשתפר. האמת היא שאפילו במדינות שלנו, עם כל הכוונות הכי טובות, היו לנו קשיים לוגיסטיים לעשות את זה. זה לא תהליך לינארי של לעבור מנקודה אחת לשנייה".
על משבר האקלים הוא אומר: "יותר ויותר מדינות מתחייבות להפחית את הפליטות עד 2050, אבל מה שחשוב הוא לא המחויבות אלא המעשים והתוצאות. אתה צריך לעשות כל מה שצריך בשביל להגיע לאפס פליטות ועדיין לקיים תמיכה ציבורית. לכן מה שאנחנו אומרים הוא שכמו שעשינו את המאמץ הגלובלי כדי להתמודד עם שאלות של מיסוי ועם הגלובליזציה והעידן הדיגיטלי של הכלכלה. מדינות רבות משתמשות בצעדים שונים, ובסופו של דבר אנחנו חייבים יותר שיתוף פעולה גלובלי כמו שעשינו בנושא המיסים".
הדבר הזה שקורמן הזכיר שם - בנושא המיסוי - הוא דוגמה לשיתוף פעולה גלובלי שדווקא כן עובד, שה-OECD הוביל בשנים האחרונות, כנגד כל הלחצים. רפורמת מס גלובלית. זו רפורמה ענקית, בלי הגזמה. 137 מדינות כבר התחייבו לה, והרעיון בסוף הוא די פשוט - במקום שיהיה מרוץ לתחתית שבו מדינות מנסות למשוך אליהן חברות ענק על ידי מתן הטבות מס מופלגות, עד כדי כך שהחברות האלה לפעמים פשוט לא משלמות מס בכלל - בואו נתאחד כל מדינות העולם ונטיל מס חברות גלובלי. ככה לחברות האלה לא יהיה שום מקלט מס להימלט אליו. במשך שנים ה-OECD קידם את היוזמה הזו, עד שהיא תפסה.
"מדינות ברחבי העולם צריכות להיות מסוגלות לגייס כספי מיסים בשביל לממן שירותים ציבוריים שהבוחרים מצפים להם", מסביר מזכ"ל ה-OECD. "הן צריכות לגייס את המס הזה בצורה שלא מעוותת את הכלכלה ובצורה שוויונית והוגנת.
"חברות ענק הצליחו לקדם את ענייניהן כך שהן לא משלמות מס או משלמות מעט. העמדה שלנו תמיד הייתה שזה יהיה הרבה יותר הגיוני אם נתאם את זה יחד, הגענו עם רפורמה שמורכבת משני חלקים ש-137 מדינות חתמו עליה. בחלק הראשון החברות הגלובליות משלמות את המס שלהן במדינות שבהן הן פועלות. בחלק השני יצטרכו לשלם פחות 15% מס חברות על הרווחים שלהן. היום אנחנו עובדים על הפרטים הטכניים ואנחנו מקווים שזה יכנס לתוקף ב-2023".
גם בישראל אנחנו נרגיש את ההכנסות מהמיסים האלה, זה יהיה מדהים אם בסופו של דבר ארגון כמו ה-OECD יהיה זה שאחראי על כך שחברות כמו אמזון, גוגל ואפל יתחילו לשלם מיסים גם כאן במדינת ישראל, במדינות אחרות שבהן הן פועלות וגם במדינת המקור שלהן – ארה"ב.