ההייטק בישראל מכונה כבר שנים "הקטר של המשק". בהייטק ניתן למצוא את העובדים בעלי ההשכלה הטובה ביותר, הפריון הגבוה ביותר לשעת עבודה, והמשכורות? גם הן גבוהות בהתאם. זה כבר מזמן לא סתם עוד ענף בכלכלה. יש את ענף ההייטק, ומולו כל ענפי המשק האחרים. בשנה החולפת חווה ההייטק הישראלי זינוק שלא נראה כמותו.
לפי הסיכום השנתי של ארגון סטראט אפ ניישן סנטרל, בהייטק הישראלי הושקעו בשנת 2021 כ-25 מיליארד דולר, חברות הונפקו או נרכשו על פי שווי כולל של 82 מיליארד דולר - יותר מבכל העסקאות בעשור הקודם ביחד. וכמובן שגם השכר עלה. עלייה של כ-8% בשנה האחרונה אם להיות מדויקים יותר. כיום השכר הממוצע בהייטק נע בין יותר מ-25 אלף שקלים לכ-29 אלף שקלים, כמעט פי שלושה מהשכר הממוצע במשק הישראלי.
השבוע בחיות כיס, צליל אברהם ושאול אמסטרדמסקי נדרשו לשאלה – מה הזינוק חסר התקדים בהייטק אומר מבחינת שאר המשק והכלכלה של ישראל?
האזינו להסכת חיות כיס
למה זה קורה דווקא עכשיו?
כמו בהרבה מקרים אחרים, גם כאן התשובה לשאלה היא – שילוב של כמה דברים. בשנת 2021, בעולם שהחל להתאושש מהנפילה שהביאה עמה הקורונה, הדפיסו המון כסף שזרם לשוק, דבר שהעלה בעיקר את חברות הטכנולוגיה בבורסה. חברות טכנולוגיה ישראליות חיכו לתנאים האלו על מנת לפרוץ. "פתאום נוצרו התנאים כדי שכולן ייצאו בבת אחת לשוק", מסביר ניר זוהר, נשיא חברת wix הישראלית. זוהר מספר שההנפקות האלה בשנת 2021 לא רק הגדילו את ענף ההייטק הישראלי, הן גם שינו אותו ופוצצו את מה שמכונה "בועת ההייטק".
בתחילת שנות ה-2000, מסביר זוהר, חברות היו גדלות במהירות ומוכרות במהירות. החברות ששימרו את ההצלחה בידיים ישראליות היו מעטות. עכשיו זה השתנה: "אנחנו רואים בעשור האחרון, וביתר שאת בחמש שנים האחרונות, חברות אחרות שמתפתחות, חברות שהן חברות מלאות. עם התפתחות החברות האלו יש צורך בעובדים נוספים שאינם רק מתכנתים ומהנדסים. פתאום בהייטק המתפתח יש צורך בעורכי דין, מעצבים, אנשי תקשורת ועוד".
זה אומר שכל אחד יכול לעבור להייטק? לא בדיוק. חברות הייטק והמשכורות הגבוהות שהן מציעות יחפשו לגייס רק את הטובים ביותר בכל תחום. שאר החברות במשק שירצו להשאיר אצלן את אותם עובדים מעולים, יצטרכו לעמוד בתחרות מול התנאים הנוחים שמציע ענף ההייטק. אבל לא תמיד הן מצליחות לעשות את זה.
אז יש לנו ענף אחד שהוא רווחי הרבה יותר מאחרים, מכניס כמויות עצומות של כסף, ויש באפשרותו לשאוב אליו הרבה אנשים מענפים אחרים, ולשלם להם יותר. האם זה טוב לנו? טוב לישראל? התשובה מורכבת.
פיתוח של אחד מענפי השוק על חשבון של הענפים האחרים, עלול להוביל למצב שבמידה שאותו ענף חזק ייפול – נישאר בלי כלום. אנחנו עלולים יום אחד למצוא את עצמנו עם תעשיות חלשות, ייצור נמוך ואבטלה.
בינתיים אנחנו עוד רחוקים משם. לפי דוח המכון לייצוא לשנת 2021, 53% מהייצוא הישראלי בשנה זו היה הייטק, אנחנו מייצאים שירותי הייטק יותר מכל דבר אחר. אבל גם ענפי הייצוא האחרים - תעשייה, חקלאות, יהלומים שירותים - כולם גדלו בשנה שעברה, והצפי הוא שהם יגדלו עוד השנה. כך שהפריחה של ההייטק כנראה לא פגעה בהם.
למה אתם לא בהייטק | האזינו להסכת חיות כיס
"מגזר ההייטק מאוד מגוון. הוא לא יושב רק בסגמנט מצומצם של הטכנולוגיה. הוא נמצא על מגוון של ענפים וגם הביקושים שלו באים ממגוון גדול של ענפים", מרגיע ד"ר עדי ברנרד מבנק ישראל. "הסיכון המשקי נראה יותר קטן היום, אני חושב שזה נראה יותר כמו תהליך צמיחה".
אז מה הבעיה?
נכון, נפילת ההייטק והפגיעה בכלכלה כנראה לא קרובות. ובכל זאת עלינו לקחת בחשבון שההייטק משנה את הכלכלה שלנו - בעיקר לטובה, אבל לא רק.
ההייטק יוצר תופעות לוואי שאנחנו צריכים לטפל בהן. אחת מהתופעות האלה זכתה לשם "תסמונת סיליקון ואלי". את התופעה הזו הציגו לראשונה הכלכלנים דוריס קואן ואולב סורנסון מאוניברסיטת ייל בשנת 2019, שחקרו את הבעיות שהתפתחו בעמק הסיליקון בארצות הברית, בו נמצא ריכוז גבוה של חברות הייטק. אחת הבעיות שמצאו החוקרים היא עליית מחירים, במחירי הדיור למשל, אבל לא רק - גם שירותי תרבות, אירועי ספורט ובתי קפה העלו מחירים, בהתאם לביקוש. המוצרים הפכו לסמל סטטוס שאותו לא כל אחד יכול לרכוש.
גם בישראל אנחנו מרגישים את זה, והתחום המדאיג ביותר שבו השינוי הזה קורה הוא החינוך. ההייטק מושך אליו מורים למקצועות המדעים והאנגלית. זה גם עלול להרחיב את הפערים הקיימים גם כך, משום שעובדי הייטק יוכלו לשלוח את ילדיהם למורים פרטיים בניגוד לעובדים במגזרים האחרים. המחסור במורים יוצר מעגל בעייתי: לחברות ההייטק אין מספיק כוח אדם, הן לוקחות מכל הבא ליד, גם ממערכת החינוך. כאשר למערכת החינוך אין מורים טובים למקצועות טכנולוגיים, היא לא יכולה להכשיר בוגרים שיעבדו בהייטק.
אז מה עושים עם הפער החברתי שנוצר כאן? "אפשר לבקש לגבות יותר מיסים מאנשים שמצליחים מאוד", מציע ד"ר ברנרד. "מדינת ישראל היא מדינה שגובה מעט מיסים ונותנת בהתאמה מעט שירותים". אך ד"ר ברנרד מדגיש - העלאת המיסים אינה רק על מנת שאותם עשירים ירגישו עשירים פחות, אלא נועדה להשקיע את אותו הכסף בפיתוח של האוכלוסיות החלשות יותר.
גם ניר זוהר מ-wix מסכים שאת הכסף יש לנווט לפיתוח, אך בהקשר של הרעיון להטיל יותר מיסים על המרוויחים הגדולים של ההייטק, הוא מציע לזכור כי תעשיית ההייטק היא גלובלית: "אם יהיה יותר משתלם לעבוד בחו"ל, ברמת המיסוי בישראל, לאורך זמן אנשים יעזבו ויעברו לעבוד במקומות אחרים. העלאת מיסים היא הימור".
