נכסי נפקדים הם דירות שהיו שייכות במקור לתושבים ערבים שנמלטו מהבתים שלהם במלחמת העצמאות. כ-1,200 כאלו נמצאים ביפו. בחלק גדול מהבתים גרים גם כיום ערבים, אבל הם לא הבעלים של הדירות כי אלה נכסי נפקדים. עכשיו עיריית תל אביב מקדמת תוכנית להסדרת הנושא.
יועץ ראש העירייה לענייני הקהילה הערבית ביפו, כאמל אגרביה, מסביר בשיחה עם "משחקי הכיס": "המטרה היא להגיע להסדר שמי שמחזיק בנכס יהיה גם בעל הבית. לפי החוק, מי שגר בבתים האלה יכול לגור בהם במשך שני דורות, ואחר כך הנכס חוזר לחזקת המדינה. כשהנכס חוזר למדינה הוא לא ריק, יש שם משפחות שגרות שם כבר עשרות שנים. צריך לדאוג להסדיר את המעמד שלהם בתוך הנכס, הסדרה שתהפוך אותם לבעלים".
צפו בריאיון עם יועץ ראש העירייה לענייני הקהילה הערבית ביפו
אתה יכול לתת לנו נתונים שישפכו אור על הנושא? "בישראל יש 5,000 נכסי נפקדים, כ-1,200 מתוכם ביפו, בדגש על שכונת ע'גמי, אבל לא רק. בגדול, מי שהגיע מהקהילה הערבית ליפו בשנות ה-70 מבחוץ, או יפואיים שנשארו ב-1948, גרו בנכסים האלה". האנשים שנמצאים בנכסים האלה היו בשיטת "כל הקודם זוכה"? מי שנכנס ותפס את הנכס קיבל זכאות לגור בו שני דורות? "לא רק. אם אני ואחי גרנו ב-1948 באותה הדירה, והוא ברח ואני נשארתי - חצי מהכנס עבר למדינה וחצי מהנכס שלי. המדינה הפכה להיות שותפה אקטיבית על הנכס". התקופה של שני דורות הולכת להסתיים בקרוב? "בדיוק, זו עיקר הבעיה". מה הולכים לעשות בדיוק? "מחירי הדירות מאמירים בכל המדינה, במיוחד בתל אביב ויפו. אנחנו רוצים לעשות הנחה של 95% למי שגר בדירות האלו, כדי שהם יוכלו לרכוש אותן". המדינה כבר החלה למכור את הנכסים האלה, לא? "כן, אבל לא במחירים שמי שגר בהם יכול לקנות אותם. למשל, היום דירה בקומה רביעית בלי מעלית של 60 מטר מגיעה ל-2.8 מיליון שקלים". אתה נותן למשפחה 2.6 מיליון מתנה? הם יצטרכו לשלם רק 140 אלף שקלים "זו דרך אחת לראות את הדברים, הדרך השנייה היא שהנכס חוזר לבעל הבית האמיתי. אין לא למדינה ולא לאף גורם אחד זכות לזרוק את האנשים האלה לרחוב. אלה לא אנשים אשמים, המדינה צריכה לסדר את המעמד שלהם. הם לא אנשים פולשים, הם דיירים מוגנים שצריך לדאוג להם, אי אפשר לזרוק מאות ואלפי משפחות לרחוב. זה בבחינת 'עניי עירך קודמים'". לעיריית ת"א יש סמכות לעשות את הצעד הזה או שהוא דורש משרד ממשלתי? "זה מצריך את משרד השיכון. עיריית תל אביב, כמו שאר העירייות, לא ממונה על הדיור. אבל בגלל שיש כאן רגישות ומורכבות, וראש העיר רואה חשיבות בלשמור את תושבי יפו, הוא מגדיל ראש ומערב את הגורמים הרלוונטיים, כדי שיהיה ניתן להגיע לעמק השווה. צריך להבין, לא מדובר על אנשים עשירים". אנחנו מדברים על כמה אלפי משפחות שיקבלו ממדינת ישראל סכומי עתק. לא כל אחד יכול להירשם כאן באופן שיוויוני, כמו למחיר למשתכן. הרי יש עוד אלפי משפחות שנמצאות במצב סוציו-אקונומי דומה למשפחות האלו. יכול להיות שיש כאן הטבה שהיא לא בסדר וצריך למצוא פתרון אחר לאנשים האלו? "נניח שנלך לפי החוק היבש. המשפחות יוצאות אחרי שני דורות, המדינה צריכה לארגן להם נכס אחר – מה עשינו בזה? עדיף עכשיו להסדיר את זה". נכס אחר יכול להיות נכס פחות יוקרתי, זכות לדיור במקום אחר. חוסר השוויון כאן צועק לשמים "אני לא חושב שזה חוסר שוויון. אני לא רוצה לדבר על מונחי צדק, כי זה לא צדק. הצדק היה שהם היו יושבים בכל הנכסים, צדק זה לא שאני צריך לשלם את החלק של אח שלי כי המדינה החליטה שהיא שותפה בדירה במקומו. יש פה מורכבות יותר גדולה מלראות את ההנחה. מדובר במדינה ולא עסק פרטי, ולא אנשים שפלשו לדירות פרטיות. יתרה מכך, הוצאת 4,800 משפחות – אתה צריך לתת להם דירה חלופית, לא תפתור את הבעיה בלהוציא אותם לרחוב". בהתאם להרכב המאוד ייחודי של הממשלה הזו - שרת הפנים איילת שקד, שר השיכון אלקין, רה"מ בנט - אתה חושב שהמהלך הזה יעבור? "אני מאוד מקווה. אני חושב שמדובר במהלך הומני, הזכות לקורת גג זו זכות בסיסית. זו מדינת רווחה שצריכה לדאוג לאזרחים שלה. טוב תעשה המדינה אם תצליח להגיע להסדר עם אותם דיירים מוגנים האלו שיהיו בעלי הבית, תרתי משמע".
