בקבינט הקורונה החליטו אמש (שני) על הטלת סגר לילי החל מיום רביעי, אך גם קבעו לדון באפשרויות נוספות להחמרת ההגבלות – "ריסון מהודק", שיכלול סגירה של המסחר, או חזרה לסגר מלא בהתאם למדדים השונים. לכל אחת מהחלופות שנבחנת יש מחיר כלכלי – השאלה היא כמה.
מדי פעם נזרקים לאוויר כל מיני מספרים, רובם תלושים מהמציאות, ובכל מקרה הם לא מלמדים אותנו שום דבר על התמונה הגדולה. בשביל להבין כמה זה יעלה, צריך לדבר על אפשרויות שונות.
המשך המצב הקיים, סגירת המסחר או חזרה לסגר מלא - כמה יעלה למשק כל אחד מהתרחישים?@amsterdamski2 #חדשותהערב pic.twitter.com/xYKTI9Fn1z
— כאן חדשות (@kann_news) December 7, 2020
אז בשביל זה פנינו למשרד האוצר וביקשנו לדעת – מבין שלושה תרחישים שונים, כמה להערכתכם כל אחד מהם יעלה? במקביל אספנו נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומהביטוח הלאומי, והצלבנו אותם.
התרחיש הראשון הוא פשוט המצב הקיים – כמה עולה לנו להשאיר את המצב הקיים על כנו, כלומר לא להמשיך לפתוח, אבל גם לא לסגור כלום? אז התשובה היא 1.5 מיליארד שקל בשבוע, שהם 6 מיליארד שקל בחודש.
העלות הזאת היא בעצם אובדן תוצר – כמה הענפים הסגורים לא מייצרים. זה לא כולל את כל העלות שהממשלה משקיעה בשביל לתמוך במובטלים, בעצמאים, בעסקים וכו'. זאת רק העלות הישירה של הסגר.
רוב הסכום הזה נובע מזה שהקניונים סגורים. היתר מגיע מכל הענפים האחרים שסגורים – תיירות, פנאי, תרבות, כאלה.
מבחינת מובטלים – אין לנו נתונים לזמן אמת, אבל אם מצליבים עם נתוני הביטוח הלאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני תחילת הסגר השני, והנתונים העדכניים של סוף אוקטובר, יוצא ששיעור האבטלה כיום הוא פלוס מינוס 12% שהם בערך חצי מיליון ישראלים.
זה המצב הקיים.
מה קורה אם אנחנו הולכים לתרחיש של סגירת המסחר – כל המסחר, גם חנויות הרחוב, גם מרכזי הקניות הפתוחים – אבל משאירים את מערכת החינוך פתוחה? בתרחיש כזה, העלות הישירה תהיה כמעט 2.5 מיליארד שקלים בשבוע, שהם יותר מ-9 מיליארד שקל אם המצב הזה יישאר ככה במשך חודש.
במצב כזה, של סגירת המסחר, שיעור האבטלה יזנק. לכמה? אם מצליבים את נתוני הלמ"ס והביטוח הלאומי, סביר להניח ששיעור האבטלה יעלה לאזור 18%. זה אומר תוספת של 130 אלף מובטלים לעומת המצב היום, כלומר 730 אלף מובטלים בסך הכול.
אם הממשלה תחליט ממש ללכת אחורה, ולחזור לסגר חמור במיוחד כמו זה שהיינו בו לפני חודשיים – בלי מסחר, בלי מערכת חינוך, בלי מקומות עבודה, רק עבודה חיונית, אז הפגיעה תהיה חמורה במיוחד. בתרחיש כזה, העלות הישירה היא 3 מיליארד שקל בשבוע, שהם 12 מיליארד שקלים בחודש.
בתרחיש כזה שיעור האבטלה יחזור להיות קצת יותר מ-20%, כלומר כמעט הכפלה של מספר המובטלים ביחס להיום.
אלה התרחישים, זאת המשמעות שלהם. אז נכון, צריך לקחת בערבון מוגבל את המספרים האלה, כי קשה להעריך במדויק כמה צעדי מדיניות כאלה עולים. ועדיין, סדרי הגודל האלה נותנים לנו קריאת כיוון לא רעה ל"כמה עולה לנו העובדה שהממשלה לא מצליחה לנהל את המגפה".
