בשנים האחרונות כולנו צריכים לקבל יותר החלטות פיננסיות מאי פעם. לנהל חשבון, לעשות ביטוחים שונים ולהבין איך חוסכים לפנסיה. רובנו מקבלים את ההחלטות בלי שיהיה לנו מושג כמה הן עולות לנו ומה אנחנו מקבלים בחזרה. הדבר הזה נוח לגופים הפיננסיים, כמו הבנקים וחברות הביטוח, כי אנחנו מנוע הרווח שלהם. פינת "כלכלת בית" בתוכנית חיות כיס תעשה סדר בניהול הכלכלי הנכון של משק הבית, ואיך לחסוך כך הרבה כסף.
מה יותר משתלם – לקנות דירה או לשכור?
צר לנו לאכזב, התשובה היא - תלוי. מנתונים שמשרד האוצר הכין במיוחד עבור משחקי הכיס, אפשר לראות את שיעור הדירות שנמכרו בארץ בהפסד ריאלי (כזה שכולל את עלויות המס, עורכי דין וכו'). הנתונים מראים שניגוד לאמונה הרווחת - שוק הדיור בארץ לא תמיד עולה, ודירה לא תמיד תהיה השקעה טובה. אלא שהנתונים האלה נכונים רק למקומות מסויימים - ישנם איזורי ביקוש בעיקר, במרכז הארץ בהם שיעור הדירות שנמכרו בהפסד הינו אפס עגול.
ביטוח משכנתה: מה צריך לבדוק?
כשאתם לוקחים משכנתה הבנקר לוקח על עצמו כל מיני סיכונים, וכדי להתמודד איתם הוא מחייב את הלקוחות לעשות ביטוח חיים. כך שהוא יהיה מכוסה למשל במקרה של מוות. 20% מלוקחי המשכנתאות עושים ביטוח חיים למשכנתה דרך הבנק - זו כנראה האפשרות היקרה ביותר. הפתרון הוא לעשות סקר שוק, לבדוק מה תהיה העלות החודשית לאורך זמן, ושהיא יורדת עם הזמן. בנוסף, לבדוק אפשרות של מיחזור ביטוח אם ממחזרים את המשכנתה.
איך תדעו אם אתם זכאים להחזר מס?
קיבלתם הודעה לפיה מגיע לך החזר מס? כנראה שמדובר בחברה פרטית שמתמחה בסיוע בקבלת החזר מס לשכירים, תמורת אחוז מההחזר. אבל אתם יכולים לעשות את זה גם לגמרי לבד, בלי לשלם שקל. איך עושים את זה? לוקחים את טופס ה-106 שלכם, נכנסים למחשבון החזר המס של רשות המיסים ומזינים את הנתונים. אפשר לעשות את זה שש שנים אחורה, ולא צריך שמישהו יגזור על זה קופון בדרך.
מה זה שוק ההון ואיך הכסף שלנו הגיע לשם?
רבים מאיתנו נמנעים ממגע עם "שוק ההון", אבל גם אם נתעלם, נכחיש ונטמון את ראשנו באדמה - הכסף של כולנו מושקע שם. דמי הפנסיה שאנחנו מפרישים מהשכר שלנו בכל חודש, בין אם זו קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל - מושקעים בבורסה. מדוע? בשביל שהכסף המעט יחסית שאנחנו משקיעים היום בעתיד שלנו יהפוך להיות סכום שיאפשר קיום בזיקנתנו, הוא צריך לגדול. הדרך בה הוא גדל היא השקעה בשוק ההון. אז מהו המינימום שעלינו לדעת על שוק ההון כדי שנדאג לכסף שלנו שם?
בשבועות האחרונים קשה שלא להיתקל בפרסומות להשקעה בבורסה, המראים איך כל אחד יכול לעשות את זה. לפני שתיגשו לבנק או לבית ההשקעות, כדאי שתשאלו את עצמכם כמה שאלות: לשם מה אתם מעוניינים להשקיע? תוך כמה זמן תרצו לממש את ההשקעה, האם אתם אוהבים סיכונים? וזו רק ההתחלה.
איך לנהל נכון את חשבון הבנק?
הישראלים הצליחו בשנים האחרונות להוריד את העמלות שהם משלמים לבנקים. היום מי שרוצה יכול לשלם די מעט על ניהול העובר ושב שלו. אבל בזמן שזה קרה, הלקוחות ממשיכים לשלם הרבה מאוד כסף לבנק על המינוס שלהם, או בשפה הרשמית – מסגרת האשראי. המינוס הזה, הוא בסופו של דבר הלוואה בתנאים ממש גרועים. יש כמה דרכים לטפל בו – גם לחפש הלוואה בתנאים טובים יותר. בתנאי שגם תלוו את זה בשינוי עמוק של ההוצאות שלכם.
סמנכ"ל הבנקאות של הבנק הדיגיטלי הראשון, אריק צ'יקוטאי, הסביר בריאיון למשחקי הכיס כי 70% מהישראלים שנמצאים במינוס לא מודעים לסכום שהם משלמים. הוא הסביר: "מדובר באחת ההוצאות הכבדות של הישראלים. זה תוצאה של משהו פשוט. אנשים לא יודעים איך להשתמש במינוס. הוא מוצר אשראי שצריך להשתמש בו במינון הנכון".
צפו בריאיון עם אריק צ'יקוטאי
הר החובות של הישראלים הגיע בסוף יוני לכמעט 600 מיליארד שקל. שני שלישים מהסכום הזה הם משכנתאות, אבל יש עוד 150 מיליארד שקל שהם הלוואות לכל מטרה שהבנקים חילקו, ועוד 23 מיליארד שקל בהלוואות מחברות כרטיסי האשראי. הישראלים חייבים הרבה מאוד כסף, ועל חלק גדול מההלוואות האלה אנחנו משלמים מחיר גבוה – ריבית גבוהה מאוד. רוב הישראלים שצריכים הלוואה ייקחו אותה פשוט מהבנק שלהם, במחיר שהבנק יקבע, וזהו. או יותר גרוע, יתפתו לקחת הלוואה שדחפו להם - בסופר, או מחברת כרטיסי האשראי, למרות שזו כנראה הלוואה בתנאים מאוד לא משתלמים.
מנכ"ל קבוצת עוגן המעניקה הלוואות בריבית נמוכה עד אפסית, שגיא בלאשה, סיפר בריאיון למשחקי הכיס על התהליך: "אנחנו רוצים לתת הלוואות שמשנות חיים, ולא להכניס את המשפחות לבור שקשה לו לצאת ממנו. אנחנו בודקים מה טוב למשפחה, ומנתחים את ההתנהלות הפיננסית שלה". הוא סיפר על הפעילות שעלתה בגלל הקורונה וסיפר על גביית תשלומי ההלוואות: "אם הוא לא מחזיק אנחנו נוקטים אמצעי גביה ונגיע גם להוצאה לפועל אם צריך. אנחנו כרגע לוקחים סיכונים כדי שאנשים במצוקה לא ידרדרו לשוק האפור".
צפו בריאיון עם שגיא בלאשה
נגיד שכבר יש לכם קצת כסף או שאתם רוצים לחסוך לעתיד - מה הדרך הכי משתלמת לעשות את זה? רובנו פותחים תוכנית חיסכון בבנק, בדומה למה שעשו ההורים והסבים שלנו בעבר. אבל בסופו של דבר, תוכנית חסכון היא סתם שם יוקרתי לפיקדון בבנק. אז אילו אופציות נוספות עומדות בפנינו?
מנכ"ל אפליקציית riseup לתכנון התזרים החודשי יובל סמט הסביר במשחקי הכיס: "אנחנו רואים יותר ויותר ישראלים לוקחים אחריות ומנסים לחסוך כסף. עדיין יש טריקים שאפשר לעשות". הוא הציע עצות לחסכון ואמר כי "חסכון טוב זה חסכון אוטומטי כל חודש. הכי טוב זה ליצור הוראת קבע שתשאיר באופן קבוע כסף בצד".
צפו בריאיון עם יובל סמט
נכון לסוף 2019 לישראלים היו שני כרטיסי אשראי בממוצע, ועיקר השימוש בהם היה לקניית מזון ותשלום חשבונות. היום אנחנו משתמשים יותר בכרטיסי אשראי מאשר אי פעם. מה אפשר לעשות כדי לחסוך בשימוש בהם? הדבר הראשון – ביטול דמי הכרטיס. חוץ מזה, בררו את עמלת המרת מטבע החוץ ואל תמהרו לקחת כרטיס אשראי שננותן לכם אפשרות לגלגל חריגה מתשלום קבוע לחודש הבא.
מנהלת יחידת החדשנות הפיננסית בבנק ישראל אילנית מדמוני הסבירה בריאיון למשחקי הכיס על הקיצוץ במסגרות כרטיסי האשראי: "כדאי לבדוק מה הצורך ואיזו מסגרת באמת צריך. ללכת לבדוק מה מציעים במקומות אחרים". על עסקאות התשלומים בקרדיט הוסיפה כי "לפני שעושים עסקת קרדיט תבדקו מה תנאי העסקה והאם אפשר לשלם בתשלום אחד. יש אנשים שבכלל לא יודעים שמשלמים על זה ריבית".
צפו בריאיון עם אילנית מדמוני
