כבר כעת אנחנו נמצאים במצב שמוגדר סגר "נושם". במצב הנוכחי חלק גדול מהכלכלה כבר לא עובד - רוב המסחר, החנויות והקניונים אינם עובדים, כך גם מערכת החינוך, אין קבלת קהל ברוב המקומות. וכעת אנחנו הולכים להדממה. צופי כאן בפייסבוק מבררים עם שאול אמסטרדמסקי - מה המשמעויות הממשיות של ההחלטות הגדולות שהתקבלו?
לא כל הפרטים סגורים לגביי הסגר - דוגמת הפעלת נתב"ג וכך גם לגביי מערכת החינוך, עדכונים יתקבלו בהמשך. מה שייסגר עכשיו הוא מה שמוגדר כ"לא חיוני". מה שיישאר פתוח הם גופי מזון, תרופות, חברת החשמל, כל מה שקשור למים ואנרגיה, ומפעלים חיוניים.
המשמעות גדולה למשק. אובדן שלושה שבועות של סגר נאמדים בכ-35 מיליארד שקלים של אובדן תוצר, שאינם הפסדים של ממש. מעבר לשלושת השבועות הללו - המספר עלול לקפוץ ל-50 מיליארד שקלים, לשבוע נוסף. הסכומים אינם כוללים את הפיצויים והמענקים שהממשלה תעניק לאזרחים וכן עלויות נוספות של שיקום המשק.
כן, הכלכלה תעמוד בזה. השאלה היא רק כמה קשה יהיה להתאושש מהנזק שהקורונה הביאה וכמה אנשים ייפגעו בדרך. כשנתחיל לצאת מזה, רמת החיים שלנו לא תהיה אותו דבר, לא נייצא באותו היקף, רמת האבטלה תהיה גבוהה - אבל אלה דברים שנהיה מסוגלים להתמודד איתם. כמו תמיד - העניים יפגעו יותר והעשירים יזהו הזדמנויות.
הזכאות לדמי אבטלה קוצרה לשבועיים. כלומר, ברגע שהולכים לסגר של שלושה שבועות, מי שיוצא לחל"ת של יותר משבועיים זכאי לדמי אבטלה, גם אם זה לא החל"ת הראשון שלו. הזכאות הזו תמישך עד יוני 2021 או עד ששיעור האבטלה יירד. במקביל, המדינה ממשיכה לתת מענקים לעצמאיים ולעסקים, כדי לכסות חלק מההוצאות השוטפות שלהם. זוהי רשת ביטחון מינימלית שמשאירה אנשים עם הראש מעל למים.
כרגע לא. כשנעבור לבסוף את הקורונה, המע"מ יעלה, ואם לא הוא - מסים אחרים יעלו והפערים יתרחבו.
כן. הסניפים רק לא יהיו פתוחים לקבלת קהל פיזית.
שאלת האינפלציה מורכבת, כרגע אני לא חושב שהיא תעלה. כשאין ביקוש יתר אין סיבה לאינפלציה. אלא אם כן תהיה ירידה בייצור והביקוש יעלה. אני סבור שאנחנו בתקופה של דשדוש במקום. גם הנדל"ן לא צפוי לעלות, כי בתקופה של אבטלה גדולה, אנשים לא ממהרים לרכוש דירות.
מדינת ישראל ערוכה למצב של משק בשעת חירום, ללא קשר לקורונה. ההגיון פשוט - משק מים, חשמל ואינטרנט; מי שקשור לייצור, אריזת ומכירת מזון; תחום הבריאות ומפעלים ביטחוניים. מכך נגזרים גם גורמים נוספים חיוניים - דוגמת אינטל שמהווה חלק גדול מהייצוא הישראלי.
כן. ככל שהפעילות הכלכלית יורדת, ההכנסות ממיסים יורדות גם הן, הוצאות הממשלה גדלות. והוא יכול להגיע גם ל-15%, כעת הוא עומד על 8%. בסופו של דבר נצטרך לשלם על כך, חשוב לעבור את התקופה - יחסית למדינות האחרות - בסדר, כך שלאחר הקורונה לא יהיה לנו קשה יותר מאחרים להשתקם וההלוואות, לדוגמא, שנצטרך לקחת יהיו זולות יותר ונוכל לעבור זאת בקלות יחסית בטווח הארוך.
הממשלה מסבסדת את הארנונה לעסקים באמצעות העיריות. בנק ישראל נתן לבנקים הוראה לאפשר ללווים לדחות את תשלומי המשכנתאות, אך הרבה ישראלים אחרי הגל הראשון ביטלו את הדחייה ונוטים לשלם את המשכנתאות שלהם.
השאלה היא אם המטרה היא נראות ציבורית או לפנות כסף כדי לאפשר למדינה להשקיע. אפשר לעשות זאת בכלים אחרים, שישפיעו על העתיד באופן פחות מיידי, למשל בצריכה.
