כלכלת קורונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ נפגשו בניסיון להגיע להסכמות על אורכו של התקציב – חד־שנתי כמו שמבקש נתניהו בתמיכת הדרג המקצועי במשרד האוצר או דו־שנתי כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן. אבל אם שמים בצד את השיקולים הפוליטיים, מה טוב יותר לכלכלה הישראלית שנמצאת במשבר עמוק?
האם נכון למדינת ישראל להעביר תקציב דו-שנתי בתקופה של משבר כלכלי? יואל נוה, הכלכלן הראשי לשעבר של משרד האוצר ל-@lielkyzer: "במצב נורמלי אין סיבה לא לאשר תקציב גם לשנת 2021, אלא שהשנה יש אילוצים משמעותיים – חוסר ודאות ומגבלה על הוצאות הממשלה"#משחקי_הכיס pic.twitter.com/Yw93F51Dga
— כאן חדשות (@kann_news) June 19, 2020
יואל נוה, הכלכלן הראשי לשעבר של משרד האוצר, אמר בתגובה לתוכנית "משחקי הכיס" בכאן 11 כי במצב נורמלי – אין סיבה שלא להעביר תקציב דו־שנתי, אך המצב כרגע שונה: "במצב נורמלי – אין סיבה לא לאשר תקציב גם לשנת 2021. אלא שהשנה יש שני אילוצים משמעותיים. אחד – חוסר ודאות גדולה של המשק, לא רק בחודשים הקרובים אלא בכל השנה הבאה, מה שעלול להשפיע על התחזיות שעומדות בבסיס התקציב.
"הנקודה השנייה – אין כרגע תקציב מאושר ולכן יש מגבלה משמעותית על הוצאות הממשלה, דווקא בזמן שהממשלה רוצה ובצדק להגדיל את ההוצאות כדי להתמודד עם המשבר. כל זה ביחד מביא את ההמלצה לערוך תקציב מהר עכשיו ל־2020 ולראות כיצד מתפתחים הדברים בחודש־חודשיים הקרובים, ואז להביא לאישור הממשלה את תקציב 2021".
על הטענה כי יש להעביר תקציב דו־שנתי דווקא בשנת משבר משום שזה מייצר ודאות, השיב: "בטווח הקצר מה שהממשלה הייתה צריכה לעשות זה להגדיל בצורה משמעותית את ההוצאות באופן שיתמוך במשקי הבית, ואולי גם בפירמות שנפגעו במשבר הגדול. אבל את זה עושים בהתחלה – יורים בכל התותחים.
"הדבר הזה פחות ממוקד ופחות נכון. יחד עם זה, צריך להבין שיהיה צורך ליצור מסגרת תקציבית יותר ראויה בשנת 2021. אם אנחנו לא יכולים לחזות בכלל מה יהיה באותה שנה, גם אם יאושר התקציב – צריך יהיה לעשות בו שינויים משמעותיים".
