רוב הפירות והירקות שאנחנו אוכלים לא הגיעו מישראל, לפי נתוני משרד החקלאות, בין 30-20% מהירקות שאנחנו אוכלים מיובאים מחו"ל. אורי מאיר צ'יזיק, ד"ר להיסטוריה של הרפואה והתזונה, הסביר כי בעזרת הטכנולוגיה שקיימת היום, ניתן לייבא פירות מחו"ל לאחסן אותם במחסנים בישראל בין חצי שנה לשנה עד שהם מגיעים אל הקונים.
הטכנולוגיה מאפשרת לייבואנים להרוויח כסף רב, אך היא פוגעת בערך התזונתי של הפירות הירקות. לדברי צ'יזיק: "ברור שהתפוח מהגליל יהיה בעל ערך תזונתי גבוה יותר מזה שמגיע מארצות הברית".
עובדה מעניינת על ייבוא מוצרי המזון מתקשרת אל הדבש - כשייבואן מביא לארץ צנצנות דבש הוא חייב לציין מאיזו מדינה הן הגיעו. אך אם הייבואן מביא את הדבש ושם אותו בצנצנות שמיוצרות בישראל - הוא לא חייב לציין את ארץ המוצא. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם רוכשים לכם צנצנת עם כיתוב ישראלי.
בכל הנוגע למזון יש שני סוגי צרכנים: כאלה שחשוב להם שהאוכל שהם צורכים יהיה בגידול מקומי, וכאלה שלא מקדישים לזה מחשבה – העיקר שיהיה טעים ובמחיר נורמלי. אך עבור הצרכנים מהסוג השני קשה לומר מאיפה מגיע המזון שלהם.
