המשבר במשק בעקבות הקורונה: האם באמת אנחנו נצא מהסגר אחרי חג הפסח? האם המדינה מוכנה לזה? ובכלל, איך ייראו החיים שלנו בחודשים הקרובים? רן בליצר, מצוות היועצים של ראש הממשלה, עונה על כל השאלות הקשות. הצטרפו לשידור המיוחד:
אז מה קרה עד עכשיו ואיפה אנחנו עומדים כרגע? פרופסור בליצר: "ניסינו לייצר ריחוק, רחיצת ידיים מתמדת ושתאים משפחתיים יהיו מופרדים זה מזה באופן כירורגי עד כמה שאפשר כדי שתא משפחתי חולה לא ידביק את שאר התא. המטרה הייתה שמהחלה שעד כה התשפטה באופן אקספוננציאלי תעצר והמספר יהיה קטן יותר, שכל אחד ידביק מקסימום אחד. עד כה מתמנת הצלחה בדומה לשאר המדינות שנקטו בצעדים דומים. אבל זה שברירי, ראינו מדינות שכבר חשבו שעצרו ואז הגיע הגל השני. וזה מייצר הבנה שצריך לייצר סטטוס קוו ושגרה חדשה, שונה ממה שהכרנו ובצורה שלא תהיה הכבדה על מערכת הבריאות האם אנחנו יכולים להגיד שבאופן ממוצע הצלחנו לעצור את התפשטות בצורה מספקת? "לא, יש איזורים שבהם הנגיף מתפשט מהר ויש איזורים שבהם הוא מתפשט לאט. יש כמה מדדים- מספר הנבדקים ומספר החולים הקשים שנמצאים בבתי חולים. מדד הנבדקים מאחר בשבוע וחצי לאחר ההדבקה ומדד החולים הקשים מאחר בשבועיים שלושה. מדד החולים קשים מראה עלייה מתונה, ואלה חדשות טובות. זה אומר שעשינו צעדים טובים והגענו ליציבות יחסית. התקווה היא שעוד כמה שבועות נראה התייצבות קבועה במדד זה. מדד הנבדקים לא יציב בגלל הרבה אלמנטים שמשפיעים עליו כמו מספר בדיקות, סוגי בדיקות,חוזרים מחו"ל שנדבקים. לכן העליה במדד הזה בין אם היא מהירה או גבוהה לא בהכרח מעידה על החמרה". אם נראה השתטחות העקומה, מה יקרה אחרי פסח? "נוכל לייצר אסטרטגיית יציאה, נגיד שהשגרה כנראה הייתה יעילה ונוכל לקחת סיכון ולבדוק מה יקרה אם נשנה אותה מעט, ונקל צעדים. נוכל לקחת סיכון כי המצב של מערכת הבריאות מספק מרווח בטחון, יש זמן עד קריסה. למה בכלל לקחת סיכון? כי יש עוד סיכונים, ההשלכות הכלכליות, וגם לסגר יש השפעה ביראותית, לעוני יש השלכות מלבד כלכליות. יש צורך באיזון, לא לחנוק את המשק, ומצד שני שלא להגיע לאסון כמו בניו יורק ומדינות באירופה. זה השביל וצריך לנוע בו בזהירות" איך נראים החיים אחרי ההקלה, האם יש טעם בסגר, האם יש טעם בהשבתת מערכת החינוך, כדאי להסתכל על מדינות אחרות ולהשוות? "ההקלות יהיו זהירות וקטנות תוך הסתכלות על התוצאות. דבר ראשון אני מניח שנרצה להעלות את אחוזי הפעילות במשק. למשל להעלות מ 15 אחוז ל 30, לעצור ולבדוק. לגבי סגירת בתי הספר, בבתי ספר יש בעיה של מחלות נשימה, ילדים יודעים לדבק ולהדביק. יש גיוון במאמרים מחקריים בנושא, דבר שמייצר כל כך הרבה סימני שאלה. אנחנו חיים בעירפול. אפילו השאלה מה המונה ומה המכנה במשוואה של בסך הכל שני נעלמים אין בידינו לפתור". ראש הממשלה הזכיר שכדי לשחרר אנשים צריך לעשות בדיקות סרולוגיות שבודקות אם החולים פיתחו נוגדנים ואפשר להכריז שהם מחוסנים ויכולים לשוב לתיפקוד במשק. האם יש בדיקות זמינות כאלה, בתפוצה רחבה? "יש התגייסות למציאת בדיקות כאלה ברחבי העולם, עם זאת צריך להבין כמה דברים. בישראל עוד לא פיתחו בדיקה כזו שהיא אמינה מספיק והסכנה בלקחת בדיקה שהיא לא מדוייקת, ויש בה אחוזי סטייה, שאנשים בריאים יוכרזו כחולים ויהיה רק בלבול נוסף. כמו כן, לא ברור עד כמה הנוגדנים מגנים ולא ברור מאיזה שלב מהופעת הנוגדנים הם תקפים והאדם לא מדבק". הדור המבוגר, כל עוד אין חיסון ובדיקות, האם יהיו בסגר עוד שנה? "אני רוצה לחשוב שנמצא פתרונות כמו חיסון או הגנה שכששאר האוכלוסייה כבר לא מדבקת. אבל כרגע צריך לדאוג ולשמור על האוכלוסייה המבוגרת. אין דרך להשאיר אותם מוגנים ולהוציא אותם מהבית. עם זאת חשוב ליצור מעגל חברתי ולמצוא פתרונות כי זה מסוכן למצב החברתי והרגשי. צריך ליצור מצב שבו ריחוק לא שווה ניתוק. מי מביא אוכל הביתה, דברים כאלה חייבים להיפתר ברמה הלאומית ויש ליצור חוזה חברתי חדש". אולי כדאי שהאוכלוסייה המבוגרת תיהיה מוגנת וכל היתר יחזרו לעבודה, האם תיאוריה כזו תקפה? "המחלה תשוב במקרה כזה להתפתחות אקספוננציאלית. אי אפשר לסמוך על חסינות העדר, כי אז 70 אחוז מהעדר צריכים להיות חולים לשם כך, ומערכת הבריאות תקרוס מכמות החולים. צריך לקחת בחשבון שהגילאים הצעירים לא חיים בוואקום, והם מדבקים את השאר. אם את בני ה שבעים פלוס אנחנו יכולים לבודד, אנחנו לא יכולים לעשות זאת לבני השישים שהם מובילי המשק ומנהלי חברות, ואנשים עם מחלות רקע זה כולנו. אתה לא יכול לקחת אוכלוסייה ולבודד בצורה הרמטית". איזה ענפים אין להם סיכוי בקרוב לצאת מההסגר? "התיעדוף צריך להיות מתוך אנשי הכלכלה, שצריכים לומר מה הקדימויות. בעולם המסחר למשל , חנויות קטנות נוכל לשחרר קודם מאשר חנות בקניון שתייצר מפגע בריאותי בהתקהלות. הפונקציה היא מקסימום תועלת למשק, עם מינימום סיכון ונזק". מהם היעדים של משרד הבריאות שמהם נוכל לשחרר או לסגת, מה הסף? "אם לדוגמא אם 1600 מיטות הטיפול הנמרץ למונשמים תהיינה תפוסות, זה מצב קטסטרופלי שנרצה להימנע ממנו. כרגע אנחנו במצב של 100 מיטות. בשלב של שבועיים לפנינו נראה אם יש יציבות או הכפלה. אם תיהיה יציבות על מאה, אז נוכל לשחק בסיטואציה ולהקל, אבל אם תהיה הרעה נדע שמצבינו לא טוב". יש אנשים ששואלים, על מה ההסטריה? יש בסף הכל מאה מונשמים, אולי כשנצא מזה תהיינה טענות כלפי המערכת שהצעדים היו חמורים מדי? מדובר ברפואה מונעת, על מנת שלא נגיע למצב של אסון. אין צורך לדמיין, רק להסתכל מערבה, ולראות שכל מדינה שלא נקטה בצעדים אלה בזמן משלמת עכשיו את המחיר, עושה סגר וגם סופגת כמות מתים גבוהה. החלופה האחרת היא פגיעה גם בכלכלה וגם בבריאות, בצורה קשה ועם ריבית". אבל רואים גם מדינות אחרות, גרמניה ואוסטריה שהן לא מיהרו להטיל סגר וגם שיעור התמותה הוא יחסית נמוך. "יש מדינות שהן חריגות, אולי כי רוב החולים היו צעירים, אולי כי יש להם שיעור מיטות טיפול נמרץ גבוה ביותר בעולם המערבי והם השקיעו סכום אדיר בתחום, ויש להם אפשרות לדאוג לכל חולה בשלב הכי מוקדם של המחלה. ויש מדינות שחשבנו שהמצב שלהם טוב כמו שבדיה, ועכשיו כבר לא ממש. אז המצב שביר ודינמי ואין לדעת מראש מי ישלם את המחיר. יש חשיבה לערוך מדיניות דיפרנציאלית,לפי גאוגרפיה. מידת הסגר כמידת הסיכון, אך הפרקטיקה מאד מורכבת. נניח שיש איזורים מסוימים שיש בהם מידת סיכון הידבקות גבוהה יותר, וכדאי להגביל אותם, מייד צצות שאלות המשך כגון הגבלת תנועה, בתי עסק באותם איזורים שעובדים בהם אנשים ממקומות אחרים, איך אוכפים ומתי מסיימים. דברים כאלה נראים טוב על הנייר אבל לא במציאות המורכבת של מדינת ישראל". ולכמה זמן אנשים עם מחלות רקע צריכים להשאר בבית? "בכללית פיתחו מודל שמזהה אוכלוסיות סיכון, ולאורך זמן ייאספו נתונים נוספים , המודלים יתוקפו ויהפכו לפרקטיים ואז נוכל לייצר תמונה נקודתית לכל אדם עם מחלותיו על מנת שידע את דרגת הסיכון שלו". איך אנחנו צריכים לצפות שהחודשים הקרובים ייראו, איך תרגיש השגרה החדשה? "לא נחזור למה שהיינו לפני כמה חודשים. נמשיך עם מסיכות וחיטוי וריחוק חברתי בסיסי, זה יישאר איתנו כדי לאפשר נורמה טיפה יותר טובה. מה שככל הנראה ישתנה זה רמת הניתוק בין משפחות גרעיניות, כשנראה שכל שאר ההתנהגות מאפשרת לחזור לזה. כמו כן תהיה דיגטציה, טרנספורמציה דגיטלית של ענפי המשק, דבר שהיה אמור לקרות מזמן ומכורח המצב התפתח עכשיו. יחול גם שחרור הדרגתי בבתי הספר ולאט לאט נחזור לנורמה, ונלמד גם ממדינות אחרות מה עובד".
