על רקע עליית המחירים של מוצרי החלב והודעת תנובה על התייקרות מוצריה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את דוח ענף החלב בישראל, בו ציין כי ישנו פער בין מחיר ליטר חלב רגיל לצרכן בישראל, למחיר הממוצע במדינות המפותחות. הפער במחיר עומד על לא פחות מ-77 אחוזים.
על פי הדוח, ממוצע תנובת החלב השנתית לפרה בישראל הוא מהגבוהים ביותר בעולם ועומד על 12,000 ק"ג. לפי המבקר, הסיבה העיקרית לפער במחיר היא שהמדינה לא עוברת מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות כפי שהתחייב בפני ארגון הסחר העולמי.
הביקורת העלתה כי מחיר החלב הגולמי בישראל, הנאמד בכ- 62.04 יורו למאה ק"ג חלב (219 שקלים), גבוה בשיעור של כ-24% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שנאמד בכ-50.17 יורו למאה ק"ג חלב (כ-177 שקלים).
בנוסף, נמצאו ליקויים בהיבט הבטחת רווחת בעלי החיים. מהדוח עולה כי על פי הערכת גורמי המקצוע במשרד החקלאות, כ-20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינת רווחת בעלי חיים, אך הפיקוח בתחום זה חסר, ולא הותקנו תקנות פרטניות החיוניות למניעת צער בעלי חיים ברפת.
טבלת מחירים של מוצרי חלב מפוקחים לאחר העלאת מחירים בתחילת חודש מאי
המבקר אנגלמן ממליץ, כי כל עוד מתקיים בישראל משטר תכנון של ענף החלב, ינתחו משרדי החקלאות והאוצר את הגורמים המשפיעים על עלויות ייצור החלב בישראל, וייבחנו את הדרכים לשיפור ההתייעלות בענף ולהפחתת מחיר המטרה. זאת, באופן שישפיע על המחיר הסופי של החלב ומוצריו לצרכן תוך שמירה על איכות החלב.
כמו כן, מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו ליישומן של המלצות ה-OECD והמלצות מבקר המדינה משנת 2018, בכל הנוגע למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף החלב.
מערכות המידע הכספיות בסיכון?
דוח המבקר עסק גם בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2021. מבדיקת מבקר המדינה עולה, שבשנת 2021 פעלו 230 מערכות מידע כספיות ב-52 משרדי ממשלה וגופים מדווחים, אך ב-154 מערכות מידע כספיות מדווחות לא בוצעו סקרי סיכונים ולא בוצעו ביקורות.
בנוסף, ל-56% (127 מתוך 226) מערכות מידע כספיות אין ממשק ממוכן למערכת מרכבה. כך, נקבע שנמצאו ליקויים במיפוי ובניהול הסיכונים במערכות המידע הכספיות, בהיעדר ביקורות במרבית המערכות ובחוסר תיעוד של התהליכים הכספיים במערכות.
בדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2021 שפורסמו ב-30.6.22 נכללו נתוניהן הכספיים של 211 ישויות. ל-69 מהישויות (כ-33%) לא היו דוחות כספיים מבוקרים במועד עריכת הדוחות הכספיים של המדינה.
באין חלוקת סמכויות ברורה בין מערך הדיגיטל ובין החשב הכללי, מציין המבקר, קיים סיכון כי בהיעדר גורם מקצועי מנחה, מערכות המידע הכספיות יהיו חשופות לסיכונים, והידע המקצועי של הממונה על התקשוב הממשלתי לא יבוא לידי ביטוי בכל הנוגע למערכות אלו.
