לראשונה מאפריל 2022: בנק ישראל לא העלה את הריבית

לראשונה מאפריל 2022: בנק ישראל לא העלה את הריבית
הרקע להותרת הריבית על כנה הוא מדד המחירים לצרכן של חודש מאי שעלה בשיעור נמוך מהמצופה. הריבית תישאר בשיעור של 4.75% • נגיד בנק ישראל קרא להגיע להסכמה רחבה שתשמור על עצמאות המוסדות
מחבר ליאל קייזר מחבר ליאל קייזר
Getting your Trinity Audio player ready...
בנק ישראל
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בנק ישראל הודיע היום (שני) על חלטתו להותיר את הריבית על כנה - לראשונה מאז החלו העלאות הריבית באפריל בשנה שעברה. הריבית במשק תישאר 4.75%, כפי שהעריכו מרבית האנליסטים במשק, הרקע להותרת הריבית על כנה הוא מדד המחירים לצרכן של חודש מאי שעלה בשיעור נמוך מהמצופה. בנק ישראל צפוי להעלות שוב את הריבית רק ב-4 בספטמבר.

בנימוקי הבנק להחלטתו נכתב כי "הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק. האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר מסר בתגובה: ״השינוי הדרסטי בשיעור הריבית הוביל לעליית ריבית הפריים, אשר העלתה דרמטית את הוצאות המימון של בעלי עסקים והתעשיינים בפרט ועל כן, יש לתת מענה לצורכי האשראי של העסקים ה על ידי הקלות בקרן ההלוואות בערבות מדינה״.

כמו כן הוסיף תומר כי ״במהלך השנתיים האחרונות, האינפלציה הישראלית בהשוואה בינלאומית היא מהנמוכות ביחס למדינות ה-OECD. על פי התחזיות, השיא בקצב גידול האינפלציה נותר מאחורינו, ושיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.3% בסוף שנת 2023 ועל 2.3% בסוף 2024. כלומר, מעתה היא צפויה להתמתן עד לרמה שתאפשר יציבות מחירים, על פי יעדי בנק ישראל (1-3%) ב-2024. כדי לרסן את האינפלציה עוד יותר על הממשלה לנקוט בצעדים אקטיביים ולתרום למאמץ המשותף בהורדת רמת המחירים במשק על ידי הרגעת מחוללי האינפלציה ובחינה מעמיקה של כלים להפחתת העלויות לעסקים״.

אחרי החלטת בנק ישראל להקפיא את העלאת הריבית, קרא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון במסיבת עיתונאים לוודא ששינויי החקיקה במערכת המשפט יבוצעו בהסכמה רחבה וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות. ״אמרתי בעבר כי בעקבות קידום שינויים אלו חלה עלייה ברמת אי-הוודאות בכלכלה, כפי שמשתקף בין היתר בפיחות העודף של השקל ובביצועי החסר של שוק המניות הישראלי. להמשך אי-הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים, כפי שמתבטא בסיכונים לתחזית חטיבת המחקר", הבהיר ירון.

ירון הוסיף: "גם קרן המטבע הביין-לאומית הצביעה בדוח האחרון על הנזק מהמשך אי-הוודאות לאורך זמן. לכן, חשוב להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית, ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה, וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות״.

מאז אפריל בשנה שעברה נגיד בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% ל-4.75%. סקר של סוכנות הידיעות רויטרס שפורסם ביום חמישי העלה כי מתוך 17 כלכלנים בכירים מישראל, 13 מאמינים שבנק ישראל לא יודיע על העלאת ריבית נוספת. מבין ארבעת הכלכלנים שצופים העלאה, שלושה מהם מאמינים שהריבית תעלה לשיעור של 5%, ואחד ל-4.9%. "זה צמוד, יכול ללכת לכאן או לכאן. לא אהיה מופתע אם הם יעצרו, ויעלו בספטמבר", אמר הכלכלן הראשי של בית-ההשקעות IBI, רפי גוזלן, שצופה העלאה. שיעור האינפלציה הוקל בחודש מאי לכדי 4.6% - אך עדיין נמצא מעל היעד של 1-3%. שיעור הריבית של בנק ישראל עומד על 4.75%, הגבוה ביותר מאז 2006.

משרד האוצר פרסם קול קורא לבחינת "פיקדון ברירת מחדל" במטרה להגביר את התחרות על משקי הבית בתחום הפיקדונות הבנקאיים, ולהציע חלופה נגישה ואיכותית לפיקדון שבו מתנהל חשבון העו"ש של משקי הבית בישראל. פרסום הקול הקורא מגיע עקב הגידול בתשלומי הריביות של ציבור הלווים לבנקים, כשבמקביל, תשלומי הריבית של המערכת הבנקאית בגין פיקדונות גדלו בקצב איטי יותר. מניתוח משרד האוצר עלה כי המקטע בו זוהה הפער המשמעותי ביותר הוא תחום הפיקדונות לתקופות קצרות של משקי הבית.

 

הפופולריים