הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פירסמה אתמול (ראשון) את הדו"ח השנתי שלה לשנת 2022, המפרט את המגמות והפרשיות הבולטות בפשיעה הכלכלית בישראל בשנה זו. לפי הדו"ח, 23% מהעבירות שזוהו ב-2022 הן בתחום "ההונאה, המרמה והזיוף" - בכך המשיך להיות תחום הפעילות העבריינית המוביל. השני אחריו הוא תחום "עבירות מיסים ומע"מ" - שעלה ב-5% להיקף של 21% מהעבירות שזוהו.
לצד אלו, נרשמה ירידה בתחומים: "ארגון פשיעה" שירד ב-6% להיקף של 13%, "מימון טרור" שירד ב-6% להיקף של 9%, ו"שוחד ושחיתות ציבורית" שהמשיך במגמת ירידה עד להיקף של 7%. כמו כן, מהדו"ח עולה כי דפוסי הלבנת ההון בשנה שחלפה היו בעיקר פעילות בין לאומית, פעילות במזומן ובשימוש בנותני שירותים פיננסיים.
מעבר לכך, הדו"ח מציג פרשות מרכזיות בפשיעה הכלכלית בישראל במהלך 2022. בשנה זו נחשפה פרשת בלדר הכספים שפעל עבור ארגון טרור. השליח נכנס לישראל באופן חוקי כמה פעמים, כשהעביר עימו כספים שהצטברו למיליוני דולרים, אותם מסר לפעילים המקושרים לארגון טרור. הארגון פנה לנותני שירותים פיננסים והכספים הומרו למטבעות קריפטוגרפיים. בפרשה נוספת באותה שנה, נתפסו ארנקים אלקטרוניים של 47 ישויות, שפעלו בלמעלה מעשרים מטבעות שונים בהיקף של מיליוני שקלים.
בנוסף, בפעילות שהוביל המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון בשיתוף רשויות נוספות, נתפסו מאות ארנקים דיגיטליים ששימשו להעברת כספי הטרור. חברות החלפנות הוכרזו כארגוני טרור, בשל סיוע לארגון טרור בהעברת כספים של מיליוני דולרים.
