הכנסת אישרה היום (חמישי) את הצעות חוק התקציב הנוסף לשנת 2023. חברי הכנסת מטעם המחנה הממלכתי שהו מחוץ לאולם המליאה ולא הספיקו להצביע על ההצעות. במפלגת יש עתיד שמו לב שחברי המחנה הממלכתי יצאו, וקיצרו בכוונה בהסתייגויות של מפלגתם, כדי שגנץ לא יספיק לחזור להתנגד לתקציב בקריאה השלישית. כך, התקציב עבר ברוב גדול של 59 תומכים מול 44 מתנגדים. גנץ נרשם כ"נמנע".
ביש עתיד מסרו: "אין תרגיל, משכנו הסתייגויות כי התברר שלא היה בהן טעם, וגם אחר כך היה זמן לחזור למליאה". גורמים במפלגה האשימו את המחנה הממלכתי שלא היו קשובים להצבעה.
> הווטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
התקציב המתוקן ל-2023 עומד על 636.6 מיליארד שקלים וכולל תוספת של כ-25.9 מיליארד שקלים לתקציב המקורי שאושר בכנסת. מתוך זה, כ-17 מיליארד שקלים יתווספו להוצאות ביטחוניות ישירות וכ-8.9 מיליארד שקלים להוצאות אזרחיות הנוגעות ברובן ללחימה. כ-3 מיליארד שקלים מהתקציב המעודכן מבוססים על הסטה מתקציבים קיימים. יש בתקציב גם כ-5 מיליארד שקלים שהם כספים קואליציוניים, אחרי שקוצצו בהם רק מיליון שקלים, ולא 2.5 מיליון, כפי שהמליץ הדרג המקצועי במשרד אוצר.
בד בבד, חבר הכנסת יולי אדלשטיין הצביע בטעות בעד הסתייגות של המחנה הממלכתי בנוגע להעברת כספים ממשרד החינוך לטובת מנהלת תקומה לשיקום העוטף. אדלשטיין התכוון להימנע בהצבעה. לבסוף ההסתייגות לא עברה. חבר הכנסת ביקש שיירשם בפרוטוקול כנמנע.
שרת המודיעין גילה גמליאל נעדרה מההצבעה. שר הביטחון יואב גלנט, השר משה ארבל וח"כ דוד ביטן נעדרו גם הם מההצבעה אך התקזזו עם חברי כנסת אחרים.
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ושר החקלאות אבי דיכטר, הצביעו בעד התקציב. זאת לאחר שברקת קיבל למשרדו תוספת של 240 מיליון שקלים המיועדים לעסקים, ודיכטר סיכם על תוספת של 64 מיליון שקלים למשרדו.
גפני בפתיחת המליאה: "17 מיליארד שקלים מהתקציב הם עבור הוצאות ביטחון ומשתמשים בהם כעת. 13 מיליארד שקלים הם עבור תקציב המלחמה בעורף. לפני שהגיע התקציב המדובר קיבלתי עשרות פניות לנהל דיונים. היו פניות לכמה עשרות מיליונים למשחקי כדורגל. אם הייתי עושה חוכמות הייתי אומר שזה לא קשור למלחמה. אבל אמרתי בוועדה שצריך את משחקי הספורט ואת התרבות - הבימה, בית לסין. הבאתי זאת לוועדה והצבעתי בעד, כי חמאס לא יעצור את הפעילות המלאה במדינה".
לפיד נאם במליאה ואמר: "התקציב שמונח פה היום הוא תקציבם של אלו שלא למדו דבר ולא הבינו דבר. אלו שאינם מבינים שאחרי שבעה באוקטובר לא יסלחו להם. לא תהיה סליחה על הרגע הזה, לא תהיה מחילה. היתה לכם הזדמנות אחת, תקציב אחד כדי להראות שהבנתם, שאתם מתחילים לתקן, מתחילים לרפא את הפצעים. במקום זה הנחתם תקציב שאומר, "לא אכפת לנו, לא מעניין אותנו, אנחנו לא רואים אתכם ולא שומעים אתכם".
ליברמן נאם על בימת הכנסת ואמר: "עברתי על סעיפי התקציב, זה לא תקציב זאת כלכלת בחירות, הממשלה הזאת לוקחת אותנו ממחדל ביטחוני למחדל כלכלי. מה שאנחנו פה רואים זה פיזור כסף על בסיס סקטוריאלי. אנחנו חייבים להשקיע כל גרוש במנועי הצמיחה, ומנוע הצמיחה החשוב ביותר הוא ההייטק הישראלי, לכן הייתם צריכים לתת את הכסף לרשות החדשנות, לפיתוח סטארטאפים ישראלים, ובהייטק הישראלי שכולו כרגע מתרסק".
הבוקר נחשפה בכאן חדשות תחזית משרד האוצר לנתוני הגרעון בשנת 2024. הגרעון בתקציב המדינה צפוי לזנק ל-111 מיליארד שקלים בשנה הבאה ועקב כך, יש צורך בקיצוץ של 67 מיליארד שקלים, כדי לעמוד בתקרת הגרעון הקבועה בחוק.
ועדת הכספים של הכנסת התכנסה ביום שלישי לדון בפירוט הגדלת התקציבים למשרד ההתיישבות ומערך ההסברה במשרד ראש הממשלה. נציג האוצר פירט כי תהיה תוספת של 40 מיליון שקל למערך ההסברה הלאומי, 200 אלף שקלים עלות חודשית להפעלת אולפן טלוויזיה בניהול יוסי שלי; ו-15 מיליון שקלים למנהלת החטופים - שטרם הוקמה ואין בה עדיין עובדים.
ועדת הכספים דנה השבוע בהצעת החוק של תקציב המדינה המתוקן לשנת 2023. הסעיף העיקרי שעלה לדיון הוא תקציב הביטחון ליהודה ושומרון ששר האוצר קידם כחלק מהתקציב - בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרדו. ראשי מועצות ביהודה ושומרון טענו כי התקציבים דרושים להם להגנה על היישובים. מנגד, חברי כנסת באופוזיציה דרשו לדעת למה הכספים מועברים דרך משרדי ממשלה שונים ולא דרך משרד הביטחון.
עוד בנושא
