בנק ישראל הותיר היום (שני) את הריבית במשק ללא שינוי והיא תישאר 4.5%. הוועדה המוניטרית של הבנק החליטה לא להוריד את הריבית, אבל גם לא להעלות אותה חרף העובדה שהאינפלציה בישראל עמדה על 3.5%-0.5% יותר מהרף העליון שקבע בנק ישראל. ההחלטה הבאה בעניין הריבית תתקבל ב-6 בינואר 2025.
מנימוקי הוועדה להחלטה נכתב כי אי הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת הוסיפה להקשות על הפעילות הכלכלית ועיכבה את חזרת המשק לרמת הפעילות שאפיינה אותו, טרם המלחמה.
לצד זאת, בוועדה הסבירו שמאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק והשקל יוסף בשיעור של 0.9% ו-6.4% מול הדולר והאירו בהתאמה. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-3.7%.
כמו כן, הוועדה מסרה כי המשק צמח ב-3.8% ברבעון השלישי במונחים שנתיים, אך הפער השלילי ביחס לקו המגמה נשמר, במידה רבה בשל מגבלות היצע. האינדיקטורים השוטפים לפעילות הצביעו על תמונה מעורבת לגבי הפעילות ברבעון הרביעי, עם נטייה קלה להיחלשות. שוק העבודה עודנו הדוק יחסית, על אף התמתנות מסויימת בחודשים האחרונים.
הוועדה הוסיפה כי בשוק הדיור קצב עליית מחירי הדירות התמתן, עם זאת, המגבלות על פעילות ענף הבנייה עודן משמעותיות. יתרה מכך, פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS, ירדה באופן משמעותי בתקופה הנסקרת אם כי רמתה עדיין גבוהה מאוד ביחס לתקופה, טרם המלחמה.
עוד נכתב בטיעוני הוועדה: "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית התמקדה בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
בחודש אוקטובר האחרון, החליט בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה בגובה 4.5%. את ההחלטה ההיא נימק נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון: "ככל שנראה שהאינפלציה מתקבעת יותר או עולה בקצב מהיר יותר ממה שחזינו, או שהסביבה נהיית יותר חזקה, אנחנו בהחלט יכולים גם להעלות את הריבית".
בשאר העולם, החלו רבים מהבנקים המרכזיים בהורדת הריבית. נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, הסביר את החלטת הבנק הקודמת במסיבת עיתונאים: "לנוכח אי הוודאות הגיאו-פוליטית, המדיניות המוניטרית מתמקדת בייצוב ותמיכה בפעילות הכלכלית. היא צפויה להמשיך להיות מרוסנת, ותותאם לרמת האינפלציה, רמת הפעילות והשווקים". בין הגורמים שעלולים להביא לעליית האינפלציה, לדברי הנגיד, הם הפיחות בשקל, פעילות בשוק הדיור ומחירי הנפט בעולם.
