זה נשמע כמו מדע בדיוני: אצטדיון כדורגל שצף בגובה 350 מטר מעל פני האדמה, מופעל כולו באנרגיה מתחדשת, ואמור לארח משחקי מונדיאל. אבל ב-2034, כך לפחות מבטיחה סעודיה, החלום הזה יהפוך למציאות. אצטדיון NEOM, שיכיל 46,010 צופים ויוקם בתוך העיר העתידנית "THE LINE", הוא הסמל המושלם לשאיפות הגרנדיוזיות של הממלכה - פרויקט בהיקף חסר תקדים של 26.6 מיליארד דולר.
תוכנית העל
במשרדי ההתאחדות הסעודית לכדורגל, המספרים מסחררים: 15 אצטדיונים בחמש ערים מרכזיות - ריאד, ג'דה, חובר, אבהא ו-NEOM. מתוכם, רק ארבעה קיימים כיום, וגם הם דורשים שיפוץ נרחב. אצטדיון המלך פהד, למשל, כבר נסגר לשיפוץ שיגדיל את קיבולתו ל-70,200 צופים. לצד זה, מתוכננים 134 מתקני אימון חדשים שישרתו את 48 הנבחרות המשתתפות, וכ-175 אלף חדרי מלון חדשים שיתווספו למלאי הקיים.
"זה הרבה מעבר למה שעשתה קטר," מסביר ד"ר יוסי מן, מומחה לכלכלת המזרח התיכון מאוניברסיטת בר-אילן. "סעודיה רוצה להראות שהיא יכולה לעשות הכל בקנה מידה גדול יותר. זו לא רק תחרות ספורטיבית, אלא מאבק על הגמוניה אזורית."
התנאי הסעודי והפתרון הישראלי
אבל כדי להגשים את החזון הזה, סעודיה מציבה תנאי נוקשה שמעורר סערה בעולם העסקים. "אל תבזבזו זמן בהצעת שירותים מחו"ל," הצהיר מוחמד אל-קחטאני, מנכ"ל חברת ההשקעות הסעודית. כל חברה המעוניינת בחוזה ממשלתי מעל מיליון ריאל (כ-266 אלף דולר) חייבת להקים משרדים פיזיים בריאד.
"זה חלק ממאבק רחב יותר," מסביר ד"ר מן. "סעודיה נלחמת בעיקר באיחוד האמירויות. הם רוצים שכל חברה שפועלת בשטחם תהיה תחת שליטתם הישירה, החל מחברות מזון ועד חברות היי-טק. זה קשור גם למיסוי וגם לשליטה."
עבור חברות ישראליות, בהיעדר יחסים דיפלומטיים מלאים עם סעודיה, הדרישה להקמת משרדים מקומיים מציבה אתגר מיוחד. אבל התעשייה הישראלית כבר מצאה פתרונות יצירתיים. "העובדה שסעודיה יצאה בהצהרה דרמטית לא חוסמת את כל האפשרויות," אומר דותן לזר, מנכ"ל חברת LSports המתמחה בטכנולוגיות ספורט. החברה, המנטרת ומנגישה מידע על יותר מ-35 ענפי ספורט בזמן אמת, מתכננת לפעול דרך חברת הבת שלה בפולין. "זו דרך להשתתף בלי קשר ישיר," מסביר לזר. "אני מניח שחברות ישראליות נוספות יאמצו מודל דומה."
האזינו לפינה בתוכנית "צבע הכסף":
מהפכה תרבותית
מאחורי התוכניות המרהיבות והתקציבים העצומים מסתתרת מטרה עמוקה יותר. "סעודיה רוצה לשנות את תרבות אזרחיה מהיסוד," מסביר ד"ר מן. "מתרבות 'פחות מתאמצת' לתרבות של ספורט ובריאות."
הנתונים שדוחפים את השינוי מדאיגים: תוחלת החיים בממלכה עומדת על 76 שנים בלבד, שיעורי מחלות הלב והסוכרת גבוהים במיוחד, ורק 40% מהאוכלוסייה עוסקים בפעילות גופנית כשעתיים בשבוע. "המונדיאל הוא הזדמנות להציג מודלים של אורח חיים בריא," אומר ד"ר מן. "כשילדים רואים את כריסטיאנו רונאלדו, זה משפיע עליהם."
האתגרים והחששות
אבל הדרך להגשמת החזון רצופה מכשולים. החום הקיצוני בסעודיה, שיכול להגיע ל-50 מעלות, ידרוש מערכות מיזוג אוויר מאסיביות באצטדיונים. ארגוני סביבה כבר הביעו דאגה מההשלכות האקולוגיות, במיוחד לאור הניסיון של קטר, שם נדרשה כמות אדירה של אנרגיה לקירור האצטדיונים.
גם השאלה הכלכלית מטרידה מומחים. בעוד סעודיה נהנית כרגע מהכנסות נפט גבוהות, פרויקט בסדר גודל כזה דורש יציבות כלכלית לאורך עשור. "זה מאמץ פיננסי עצום," מסביר ד"ר מן. "אבל סעודיה רואה בזה השקעה אסטרטגית."
חשש נוסף נוגע לגורל האצטדיונים אחרי המונדיאל. בקטר, רבים מהאצטדיונים החדשים עומדים כיום ריקים. הליגה הסעודית, למרות ההשקעות העצומות בשחקנים כמו רונאלדו וניימאר, מושכת בממוצע רק כ-8,000 צופים למשחק. "האתגר יהיה למצוא שימוש לכל התשתיות האלה גם אחרי 2034," אומר ד"ר מן.
אבל מעבר לכל האתגרים, מונדיאל 2034 מייצג את השאיפה הסעודית להפוך למעצמה אזורית ועולמית. "זה לא רק ספורט," מסכם ד"ר מן. "סעודיה רוצה להראות שהיא יכולה להוביל פרויקטים בקנה מידה עולמי, לשנות את החברה שלה, ולהפוך למרכז עולמי לספורט ועסקים."
ברור שהמונדיאל הסעודי יהיה הרבה יותר מסתם טורניר כדורגל. בין אם החזון יתגשם במלואו או לא, התוכניות השאפתניות של סעודיה כבר משנות את פני המזרח התיכון ומסמנות עידן חדש באזור.
