חוק דמי המחלה בישראל יוצר מלכוד כלכלי בלתי אפשרי: במגזר הפרטי, יום המחלה הראשון אינו משולם כלל והימים השני והשלישי משולמים באופן חלקי בלבד, מה שמאלץ את העובדים להגיע למשרד חולים כדי להימנע מפגיעה במשכורתם.
עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה, מתריעה כי הניסיון למנוע ניצול לרעה פועל כבומרנג - העובד החולה מגיע למקום העבודה מתוך אילוץ כלכלי, מדביק את חבריו, והחיסכון המועט של המעסיק הופך לנזק כבד. המציאות הזו הופכת את מקומות העבודה למדגרות של שפעת.
מכת השפעת הנוכחית חושפת כשל מובנה בחוקי העבודה בישראל. בעוד שבשירות המדינה ובמקומות עבודה מאורגנים גדולים נהוג לקבל תשלום מהיום הראשון כהטבה שהשיגה ההסתדרות, במגזר הפרטי המצב שונה.
האזינו לריאיון
החוק במגזר זה קובע כי על היום הראשון למחלה אין תשלום כלל, ועל היום השני והשלישי זכאי העובד ל-50% משכרו בלבד. מצב זה הופך את המחלה לנטל כלכלי ישיר על העובד, שמרגיש כיצד כל יום היעדרות נגרע ממשכורתו החודשית. משרד הבריאות התייחס גם כן לסוגיה וקרא לציבור "לנהוג באחריות ולהישאר בבית", זאת מבלי לקדם פתרון אמיתי.
הרציונל שעומד מאחורי חקיקה זו הוא החשש שהעובדים ינצלו את ימי המחלה לצרכים אחרים. אולם, עו"ד נעמי לנדאו מסבירה כי המציאות מוכיחה שההפך הוא הנכון. העובד, שזקוק לשכר המלא כדי להתקיים, מגיע לעבודה חולה מתוך אילוץ כלכלי, לוקח כדור ומקווה "שזה יעבור". בפועל, הוא הופך למקור הדבקה במשרד, מה שעלול להוביל להתפרצות בקרב שאר העובדים.
הבעיה אינה עוצרת רק אצל העובד עצמו, אלא משפיעה גם על כלל הציבור דרך מנגנון ימי מחלת הילד. מאחר שגם היעדרות בשל מחלת ילד כרוכה באובדן שכר מלא ביום הראשון, הורים רבים מוצאים את עצמם שולחים ילדים חולים למסגרות החינוך. התוצאה היא מעגל הדבקות בגנים ובבתי הספר, שחוזר בסופו של דבר להורים נוספים ופוגע במשק כולו.
לנדאו מציינת כי המבנה הנוכחי אף גורם לעובדים בשכר שעתי למצוא דרכים לעקוף את החוק על ידי הוצאת אישורים הכוללים את סופי השבוע, ובכך המעסיקים רק מפסידים פעמיים.
למרות שאכן ישנם מקרים של ניצול לרעה, ואף ניתנו פסקי דין שאיפשרו למנות רופא תעסוקתי לבדיקת אמינות של אישורי מחלה, עו"ד לנדאו טוענת כי התשלום מהיום הראשון הוא הכרח בסיסי.
