מה לא עשה ראש הממשלה כדי לעכב את החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט? כל הניסיונות, כולל גיוסו של המשפטן אלן דרשוביץ ועתירה בהולה לבג"ץ, לא סייעו לו למנוע את הפרסום. מדוע נתניהו לחוץ כל כך? הוא חושש מההשלכות של ההחלטה. 40 יום לפני הבחירות, הוא כבר יודע שאינו יכול לסמוך על כוונתו של היועץ למנוע את חשיפת חומרי החקירה לפני בחירות. הדלפות למהדורות הטלוויזיה של פרטי חקירה נגדו עלולות לכלול גם הקלטות - מהלך שעלול להיות מביך בעבורו. וכן, הוא עלול לשלם מחיר פוליטי. כשמצב הגושים כל כך צמוד, לכל מנדט שמאבד הליכוד, כל חצי מנדט שמאבד הגוש, יש משמעות אחת – סכנה שלא יוכל להקים ממשלה.
אחרי הכרעת היועמ"ש - נאום נתניהו המלא:
אבל מה יעשו שותפיו הטבעיים של ראש הממשלה? מבחינה זו, עד כה יכול היה לסמוך נתניהו באופן עיוור על המפלגות החרדיות, על ש"ס ועל יהדות התורה. כשאריה דרעי בעצמו נתון בחקירה, הוא לא יהיה מי שיפגע בראש הממשלה שמופיע על כל שלטי החוצות שלו. גם החרדים האשכנזים, יהדות התורה, לא יפרמו את השותפות הפוליטית בגלל החקירות.
הבית היהודי הוא המשענת הרחבה ביותר של ראש הממשלה. נתניהו הציל אותם מכליה אפשרית בבחירות כשתיווך בין מרכיבי האיחוד החדש בימין, והכריח אותם להתאחד. פרץ-סמוטריץ'-בן ארי, לא יבגדו בראש הממשלה, הם ילכו איתו ויגבו אותו.
אביגדור ליברמן, למרות היותו אופוזיציה בנקודת הזמן הנוכחית לראש הממשלה, הוא הראשון לומר כל העת שנתניהו יכול להמשיך לכהן עד ערכאה שלישית. אין מנוסה כליברמן בחדרי חקירות. זה לא שליברמן חושב טובות על נתניהו, אבל על נושא החקירות הוא לא ייצא נגדו. יש לליברמן הרבה מה לומר על מערכת אכיפת החוק, והוא מגבה את ראש הממשלה לפחות בנושא הזה.
החוליות החלשות
ראש הממשלה מזהה שתי חוליות חלשות: כולנו של משה כחלון והימין החדש של נפתלי בנט. שניהם כבר רמזו כי החלטה סופית של היועץ להעמיד לדין את נתניהו עלולה להשפיע עליהם פוליטית. לשניהם חשוב להפגין כבוד לחוקרי המשטרה, הפרקליטות והיועץ, ובעיקר להיות ביחסים טובים עם התקשורת. אלא שלשניהם יש בעיה. בנט לא יכול לצאת נגד נתניהו – גם כך מצב היחסים עם ראש הממשלה רגיש.
לכאורה, שר החינוך הרבה יותר חופשי. אין לו רבנים ועסקנים שלוחצים עליו, אבל עכשיו אנחנו במערכת בחירות. אם לא יחבק את נתניהו, הבית היהודי יעשו זאת. אז איך הוא ינהג? הוא יבדוק בסקרים מה חושב ציבור הבוחרים הפוטנציאלי שלו, ולפי זה הוא יגזור את החלטתו. סביר להניח שיבחר בפתרון הקל – כל עוד לא הוגש כתב אישום לבית המשפט, כלומר החלטה לאחר שימוע, אין מניעה לשבת עם נתניהו.
סוגיית כחלון היא המעניינת ביותר. שר האוצר, שעבר קדנציה קוצנית עם נתניהו, מסכם אותה ככהונה מוצלחת בשורה התחתונה. המדיניות שלו עברה, והוא הצליח לקיים יחסי עבודה תקינים עם ראש הממשלה. מבחינתו, לו היו מבטיחים לו את תפקיד שר האוצר, אפילו עם חמישה מנדטים בלבד, בממשלה החדשה של נתניהו, כחלון היה שואל: "איפה חותמים על זה?"
מפויס כלפי נתניהו. כחלון | צילום: פלאש 90
בשיחות סגורות כחלון מפויס כלפי נתניהו. במידה מסוימת אפשר לראות את השינוי. העמדה של כולנו פשוטה: מרגע שיוחלט על העמדה לדין, אחרי שימוע, נתניהו לא יוכל טכנית להמשיך ולכהן בתפקידו. הוא יצטרך לצאת לחופשה, נבצרות, או להתפטר. וגם אלה, לפי תפיסתו של שר האוצר, הם עשיית עוול לראש הממשלה. לפי האמירות הללו של כחלון, ניתן להבין שביום שאחרי הבחירות הוא לא יפסול את נתניהו על רקע כתב האישום.
המשימה הפוליטית של נתניהו כעת היא למזער נזקים. אנחנו צפויים לקמפיין אגרסיבי שתכליתו לעשות דה-לגיטמיציה להחלטה של היועץ, להאשים את השמאל והתקשורת כמי שאילצו את מנדלבליט לקבל את ההחלטה כלפיו, ובעיקר שזוהי אכיפה בררנית. המטרה: לכנס את מחנה הימין סביבו, ולחבק את השותפים הטבעיים שלו. כך הוא יבטיח את הקואליציה הבאה. נראה כי בינתיים, לפחות על הנייר, השותפים הללו נשארים איתו.
