זו כנראה הלגליזציה של הקנאביס, שמפתה את הבוחרים הצעירים לתמוך במפלגתו של משה פייגלין זהות. ב-2006 היה זה איש המוסד לשעבר, רפי איתן, שמשך אליו את מצביעי המחאה המיואשים מהמפלגות המסורתיות. אלה שלא מצאו את עצמם בקדימה, שהוקמה ממש ערב הבחירות. שלושה שבועות לפני הבחירות צצה מפלגת הגמלאים שאיש לא הבחין בה קודם בסקרים, ולאט לאט החלה לטפס ולעלות ולבסוף הגיעה להישג של שבעה מנדטים ביום הבחירות. כבוד גדול לציבור הגמלאים המפלגה הזו לא העניקה. לבסוף היא התפוררה ברעשי רקע מאוד צורמים, ולא, היא לא הצליחה לשחזר את ההישג הזה בבחירות הבאות.
משה פייגלין הוא דמות מסקרנת. הוא שונה בנוף. על פניו יש לו מצע מאוד ליברלי, בעיקר במישור הלגליזציה של קנאביס. נושא שמאוד מדבר לקהל הבוחרים הצעיר של שדרות רוטשילד, שמחפש בכל מערכת בחירות משהו חדש ובלתי ממסדי. אבל מצד שני, ההשקפות המדיניות שלו נתונות במחלוקת קשה. מי שיתעמק במצע של זהות יגלה בה יסודות שיש בהם לחשוד כי הוא תומך בטרנספר מרצון, עידוד עזיבת הארץ, לציבור הערבי. מצע שספק גדול אם מי שהצהירו בסקר כי יתמכו במפלגה היו חשופים לו.
בשבועות האחרונים מתקרב פייגלין בסקרים בעקביות אל עבר אחוז החסימה. מבין המפלגות שנמצאות סביב 3.25 האחוזים, הוא מספק את הנתונים המרשימים ביותר. בסקר כאן חדשות היום הוא עובר ומגיע להישג מרשים של ארבעה מושבים בכנסת לו היו נערכות הבחירות אתמול, יום ביצוע הסקר. פייגלין מצליח לחלוף על פני מפלגה ותיקה ובעלת שיעורי תמיכה קבועים ויפים לאורך שנים – ישראל ביתנו - שכבר כמה שבועות אינה חוצה את אחוז החסימה, לצידה של מפלגתה של אורלי לוי אבקסיס, גשר, שאיבדה את תומכיה כמעט לחלוטין ויותר מחודש מצויה מתחת לאחוז החסימה.
פייגלין הוא דמות בלתי צפויה. הוא היה חבר כנסת לא שגרתי בקדנציה הקצרה שבה כיהן מטעם הליכוד בין 2013 ל-2015. הוא היה עצמאי מאוד ולא התיישר תמיד עם הקו הקואליציוני. לכאורה, ניתן לשייך אותו אוטומטית לגוש הימין, אבל הוא עצמו, בריאיונות שהעניק, אינו פוסל גם את בני גנץ להרכבת הממשלה.
בסקר שפרסמנו היום הוא עובר את אחוז החסימה. עכשיו מתעוררת השאלה האם אנחנו עדים לשידור חוזר של תופעת הגמלאים מ-2006 ומכאן פייגלין ומפלגתו זהות יהפכו לשוכני קבע בסקרים או שזו הייתה הופעה חד פעמית?
