בית המשפט העליון פרסם היום (חמישי) את נימוקיו לפסילת מיכאל בן ארי מהתמודד בבחירות לכנסת. מן הנימוקים עולה כי שופטי העליון אימצו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה הסתה לגזענות היא מטרה מרכזית ודומיננטית במשנתו של מנהיג מפלגת עוצמה יהודית.
בנימוקים נכתב כי הוצגה "מסה ראייתית קריטית" מוכחת ומשכנעת באיכותה ובכמותה, הכוללת התבטאויות חד-משמעיות, ברורות וקשות החוזרות ונשנות לאורך השנים ותוך דגש על השנים האחרונות של בן ארי, כנגד הציבור הערבי בישראל.
בן ארי לאחר פסילתו: "אני לא מהווה סכנה לדמוקרטיה הישראלית, אלא תשעה שופטים שמחליטים בשביל עם ישראל. ראו שהתבצע שם לינץ' -עורך הדין שלי הותקף על ידי נשיאת העליון חיות"@DoriaLampel #חדשותהערב pic.twitter.com/l7bbPrAJqx
— כאן חדשות (@kann_news) 17 במרץ 2019
שופטי העליון קבעו כי צבר ההתבטאויות הללו יש בהן משום ליבוי יצרים וחרחור איבה ומדנים עד כדי ביזוי שיטתי ומכוון של הציבור הערבי בישראל. בהסברים שניתנו על ידי ד"ר בן ארי לא מצאו שמונת שופטי הרוב (מול דעת יחיד של השופט סולברג) חזרה של ממש מן הדברים או הבעת חרטה עליהם.
באשר להחלטה לאשר את ריצתו של ד"ר עפר כסיף ברשימת חד"ש קבעו שופטי העליון כי העילות שביקשו פסילתו שונות מהעילה שבגינה נפסל בן ארי. במסגרת ההחלטה אימצו השופטים את עמדת יועמ"ש שלא הוכחה ברף הראייתי הנדרש את העילה לפסילה כמי ששולל קיום ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תומך במאבק מזוין נגדה.
בית המשפט הסתייג בחריפות מהתבטאויות שיוחסו לד"ר כסיף, בעיקר התבטאויות שמהן משתמעת השוואה לגרמניה הנאצית, אך התבטאויות מקוממות ומרגיזות אלה, אינן נופלות לדעת הרוב בגדר העילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.
