היא עלתה לשלטון כהבטחה דמוקרטית גדולה, זכתה לכינוי "מאמא סמיה" וסימלה שינוי באפריקה - עד למהפך הדרמטי שחוללה ב-2025. מתוך כ-60 משטרים דיקטטוריים בעולם, ב-59 מהם שולטים גברים. האישה היחידה ברשימה היא נשיאת טנזניה.
סמיה סולוהו חסן, שנולדה בזנזיבר ב-1960, צמחה מחוץ לאור הזרקורים. היא החלה את דרכה כפקידה זוטרה בממשלה ובנתה קריירה ככזו, ואף צעדה לתקופה מסוימת במסלול דיפלומטי והומניטרי, כשעבדה בתוכנית המזון של האו"ם. במקביל החלה בלימודים אקדמיים בכלכלה ובפיתוח קהילתי באנגליה ובארה"ב.
הפריצה הפוליטית שלה הגיעה ב-2015, כשנבחרה לסגניתו של נשיא טנזניה הסמכותני ג'ון מגופולי. במשך שנים היא נותרה בצל שלו - עד לשינוי הדרמטי במרץ 2021: לאחר שבועות של שמועות על היעלמותו המסתורית של מגופולי, חסן התייצבה מול המצלמות - והודיעה על מותו מקורונה, מחלה אותה הכחיש עד לימיו האחרונים. יומיים לאחר מכן, היא הושבעה לנשיאה - והפכה לאישה הראשונה בתפקיד בטנזניה.
בתחילת דרכה, חסן נתפסה כאנטיתזה המוחלטת למגופולי ולמשטרו המדכא. היא ביטלה איסורי פרסום על כלי תקשורת, אפשרה לנערות בהריון לשוב ללימודים והסירה את המגבלות על עצרות פוליטיות של האופוזיציה. העולם המערבי מיהר לחבק את המנהיגה ה"מתונה", ששיקמה את קשרי החוץ של המדינה.
אולם, ככל שהתקרבו בחירות 2025 - המסיכה הוסרה. חסן החלה לרכז את הכוח הכלכלי והפוליטי בידי קבוצה קטנה של בני משפחתה ומקורביה, ופתחה ברדיפה של עיתונאים ומנהיגי אופוזיציה. נקודת המפנה הסופית נרשמה לקראת הבחירות במדינה באוקטובר, אז חסן כלאה את יריבה המרכזי טונדו ליסו באשמות בגידה, הכריזה על "ניצחון" אבסורדי של 98% מהקולות - ודיכאה באלימות את ההפגנות נגדה.
הכוחות הנאמנים לחסן פתחו באש חיה על המפגינים שיצאו לרחובות למחות על גניבת הבחירות, וההערכות מדברות על טבח של אלפים מהם. חסן טייחה את ההרג ההמוני, והטילה את האשמה על "כוחות זרים". כך השלימה נשיאת טנזניה את ה"מהפך", והפכה לאישה היחידה בעולם העומדת כיום בראש משטר סמכותני מלא.
יותר משליש מאוכלוסיית העולם חיה תחת שלטון דיקטטורי
בעוד שמספר הנשים המכהנות כראשות מדינה וממשלה בדמוקרטיות נמצא במגמת עלייה, הרי שבעולם הדיקטטורות והמשטרים הסמכותניים, נוכחותן של נשים בראש הפירמידה נותרת נדירה ביותר.
על פי מדד הדמוקרטיה של EIU (יחידת המחקר והמידע של עיתון האקונומיסט) ל-2026, ישנן 60 מדינות המוגדרות כבעלות "משטרים סמכותניים", כלומר דיקטטורות. מדינות אלו מהוות כ-36% מכלל המדינות שנסקרו, ותחת שלטונן חיים כ-39% מאוכלוסיית העולם.
בעוד שבעולם הדמוקרטי כ-40% מהמדינות זכו לראות אישה בראשן בנקודת זמן כלשהי, במערכות סמכותניות המספר נמוך משמעותית ועומד על מקרים בודדים בלבד לאורך מאות שנים. על כן, חסן אינה רק דמות יוצאת דופן בנוף האפריקני, אלא חברה במועדון היסטורי מצומצם של נשים בודדות ש"זכו לכבוד" במהלך ההיסטוריה.
