הקהילה היהודית בברלין זועמת מול פרויקט אומנותי שתוכנן להיערך בסוף השבוע בשכונת המהגרים נויקלן ומטרתו על פניו, להשוות (שוב) בין המלחמה בעזה לבין שואת יהודי אירופה.
הפרויקט, שכותרתו "הליכה במונולוגים של עזה", הוא יוזמה של תיאטרון אשתר מרמאללה במסגרתה המשתתפים יעברו עם מדריך אודיו בין אבני הנגף המוזהבות (שטולפרשטיינה) שהוטבעו במדרכות לזכר יהודי השכונה שנספו, ומעליהן - להאזין למונולוגים של תושבי עזה.
בעקבות הלחץ הפומבי שהופעל נגד הסיור, הם ירדו מאתר פסטיבל האמנות שבמסגרתו הם תוכננו להתקיים.
ד"ר אליו אדלר, מהדמויות הבכירות בקהילה היהודית בברלין, קרא לבטל מיד את הפרויקט באומרו "זו אינה אמנות זיכרון רגישה, זו עבריינות". לדבריו, "אבני הנגף אינן סתם קישוטים עירוניים אקראיים. כל אחת מהאבנים הללו מייצגת אדם, שם, כתובת, חיים יהודיים כבויים. הם אינם משמשים כתזכורת כללית לסבל, מלחמה או גירוש. הם תזכורות לשואה, לפושעים נאצים, לקורבנות יהודים ולעיר שסירבה להגן על תושביה. כל מי שמשתמש באתרים אלה כדי לבלבל את מלחמתה של ישראל בחמאס עם זכר השואה, דורך על הזיכרון הרגיש ביותר של מדינתנו".
"אמנות יכולה לדבר על עזה. קולות פלסטיניים יכולים להישמע. אך אלו שבוחרים ב-Stolpersteine (אבני הנגף) אינם בוחרים סתם מרחב ציבורי. הם בוחרים באתרי רצח יהודים. בחירה זו אינה ניטרלית. היא הופכת את הנצחת היהודים שנרצחו לבמה להגשת כתב אישום נגד ישראל", הוסיף ד"ר אדלר.
אדלר דרש לבטל את הסיורים באופן מיידי, שכן הם עוברים על החוק האוסר לגמד את מרכזיותה של השואה, הוא אף ביקש לבדוק כיצד כספים ציבוריים מצאו דרכם לתוכנית המבזה את הנצחת קורבנות השואה, ולהסיק את המסקנות נגד האחראים.
משגרירות ישראל בברלין נמסר: "השערורייה האמיתית היא שלאיש מיוזמיו כנראה לא עלה בדעתו עד כמה הרעיון הזה מנותק מההיסטוריה ופגום מבחינה מוסרית. ושוב, כספי ציבור נועדו לממן במה לאנטישמיות ולשנאת ישראל במקום להיאבק בהן. מי בכלל מעלה על דעתו להשתמש באבני הנגף, אתרי זיכרון ליהודים שנרצחו בשואה, כתפאורה למיצג פוליטי על עזה? זה אינו מקרה בודד. זהו חלק ממגמה מדאיגה, שבה זיכרון השואה מגויס יותר ויותר לטובת אג’נדות פוליטיות עכשוויות. מי שהופך את אתרי הזיכרון לשואה לבמה לאקטיביזם פוליטי חוצה קו אדום נוסף".
