יוון התנגדה לחרם של האיחוד האירופי על גז טבעי נוזלי מרוסיה - וביקשה לכלול היתר הובלה שלו ללקוחות במדינות שמחוץ לאיחוד. בכך הפכה המדינה הים-תיכונית למחסום הראשי להרחבת העיצומים של האיחוד האירופי נגד מוסקבה - זאת לאחר המהפך הפוליטי בהונגריה.
יוון, שמחזיקה בצי המסחרי הגדול בעולם, היא כיום מהיצואניות הגדולות ביותר של גז טבעי נוזלי רוסי וחוששת כי הרחבת העיצומים על רוסיה תפגע בחברות הסיפון שלה. היא הייתה אמורה לתמוך בחרם של האיחוד האירופי על גז טבעי נוזלי מרוסיה - אך התנגדה לחבילת העיצומים בדיון בנושא ביום רביעי שעבר. האיחוד ידון עוד בסוגייה מחרתיים.
איסור הייצוא נגד רוסיה היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת 2027. האיסור היה אמור לכלול "רכישה, ייבוא או העברה, באופן ישיר או עקיף" של גז טבעי "שמקורו ברוסיה או שמיוצא מרוסיה".
לטענת גורמים רשמיים ביוון, האיסור על הובלה בלבד לא יביא אף רווח לאיחוד, משום שמוסקבה תפנה למדינות אחרות, למשל סין, שיהיו מוכנות לייצא את הגז עבורה והאיסור לא יפגע בהכנסות של רוסיה. דיפלומטים ממדינות חברות אחרות באיחוד תוארו בסוכנות הידיעות :רויטרס" כ"מתוסכלים" מהקשיים שמערימה יוון, ודיפלומט אחד אף תיאר את המדינה כ"חסרת בושה".
בלב הוויכוח נמצאת חברת "דיגנגס", חברה המתמחה בהובלה בטמפטורות מתחת לאפס ונמצאת בבעלות המיליארדר היווני יורגוס פרוקופיו, שבבעלותו חברה נוספת שמרוויחה מיליונים מהובלה של נפט רוסי. דיגנגס חכרה 11 מכלי השיט שלה לשימוש של מתקן "ימאל", מתקן ההנזלה הגדול ברוסיה. החברה טוענת כי חרם מוחלט על הגז הטבעי הנוזלי של רוסיה יהיה פגיעה עצמית ביכולות ההובלה הימית של אירופה, אך גם יהווה הפרה של חוזים לטווח ארוך שהחברה חתמה מול רוסיה, שחלקם נמשכים עד 2065.
