מנהיגי ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד יקיימו היום (שני) פגישה בקרדיף בירת ויילס, שתהווה את יריית הפתיחה במה שעשוי להסתיים בפירוק הממלכה המאוחדת. זאת כאשר לראשונה, שלושת מנהיגי המדינות באים ממפלגות ספרסטיסטיות ודוגלים בפרישה מהממלכה.
עם זאת, לפי ה BBC קיימים הבדלים בגישתם לגבי הצעדים הנדרשים: בעוד שג'ון סוויני מסקוטלנד ומישל או'ניל ממפגת שין פיין מצפון אירלנד מדברים בגלוי על רצונם בקיום משאלי עם, אפ יורוורת' מוויילס שולל את האפשרות לקדם מהלך כזה בעת הנוכחית.
השרה הראשונה בצפון אירלנד, מישל או'ניל, הצהירה בראיון לכלי התקשורת כי הממלכה המאוחדת נמצאת ב"ימיה האחרונים", וכי ראש הממשלה אנדי ברנהם ישמע את המסר הזה "בבירור ובעוצמה". גם נשיאת מפלגת שין פיין, מרי לו מקדונלד, תשתתף בפגישה. אנשי צפון אירלנד לא רק מדברים על פרידה מהממלכה, אלא על הרעיון ארוך השנים של איחוד חלקי האי האירי תחת הרפובליקה של אירלנד.
דובר מטעם "פלייד" הוולשית, מפלגתו של אפ יורוורת', אמר לקראת הפגישה כי "הנוף הפוליטי המשתנה באיים אלה" יוצר הצדקה חזקה ל"שיתוף פעולה פוליטי מעשי" בתחומים כגון אנרגיה, כלכלה ועבודה מול אירופה. הדובר ציין כי שיתוף הפעולה יכלול גם דיון ב"סוגיות הפוליטיות והחוקתיות הרחבות יותר הניצבות בפני האומות שלנו, ובזכות להגדרה עצמית".
אפ יורוורת' עצמו אמר כי הבחירות שנערכו בוויילס בחודש מאי היוו "נקודת מפנה", וכי קיימת "הכרה גוברת בכך שמודל וסטמינסטר אינו עובד עוד". ג'ון סוויני הסקוטי, מנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP), אמר: "קיים קונצנזוס גובר לכך ששיטת וסטמינסטר פשוט אינה מתאימה למטרה ואינה משרתת את האזרחים מן השורה. ראש הממשלה אנדי בורנהאם עצמו הודה בכך - ותושבי סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד הבהירו זאת בקלפי".
השרה הראשונה בצפון אירלנד, מישל או'ניל, אמרה כי האינטרסים של התושבים ברחבי האי האירי "מעולם לא זכו למענה מצד הגורמים בווסטמינסטר". עם זאת, לדבריה, שינוי מתרחש ברחבי האיים הללו, "ועלינו להיות ערוכים לשינוי חוקתי כשיגיע". היא הוסיפה: "בחירתם של שלושה ראשי ממשלה מקומיים בעלי השקפה לאומית - לראשונה באיים אלה - היא אינדיקציה ברורה לכך שהציבור רואה שווסטמינסטר אינה פועלת לטובת תושבי הצפון, סקוטלנד או ויילס".
פסגת קרדיף מתקיימת ימים ספורים לאחר שסוגיית העצמאות הסקוטית עלתה שוב לדיון בבית הנבחרים הבריטי. במהלך השאילתות ראש ממשלת בריטניה, נראה היה שאנדי בורנהאם רומז כי ייתכן שייערך משאל עם שני בסקוטלנד, אם תהיה תמיכה ציבורית ברורה בהצבעה כזו.
הוא השווה את המצב בסקוטלנד לתנאים הנדרשים לקיום משאל עם על עתיד הגבול בצפון אירלנד, והסביר כי הסכם יום שישי הטוב קבע בבירור שמשאל כזה "ייבחן על ידי השר לענייני צפון אירלנד כאשר יהיה קונצנזוס ברור במדינה, וכאשר דעת הקהל תשתנה במידה כזו שהדרישה לקיום המשאל מחייבת בחינה". הוא הוסיף: "לדעתי, המצב בסקוטלנד זהה לחלוטין".
במשאל העם על עצמאות סקוטלנד שנערך בספטמבר 2014, הצביעו תושבי המדינה בעד הישארות בממלכה המאוחדת ברוב של 55% מול 45%. עם זאת סקרי דעת קהל בשנים האחרונות מגלים כי הציבור הסקוטי חצוי כמעט בדיוק בין שתי האפשרויות, להישאר או לפרוש, כשלא ניתנת תשובה מובהקת סטטיסטית לאף אחת מהתשובות.
