קטר וטורקיה חתמו היום (שישי) באיסטנבול על הסכם הגנה הדדית, במפגש השנתי בין ממשלות שתי המדינות, בראשות נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ואמיר קטר, השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני. בהודעת לשכת ארדואן על הפגישה נמסר כי שתי המדינות ימשיכו לפעול יחד כדי "למנוע את התחדשות המלחמה באזור המפרץ" ולקדם הידברות. ההסכם היה אחד מחמישה שנחתמו במעמד המנהיגים בתחומי ההגנה, הסחר, החינוך והדיפלומטיה.
גם בדוחה התייחסו לפני הפסגה לסכנה של התרחבות העימות עם איראן. בריאיון לסוכנות אנאדולו ביום רביעי נשאל שגריר קטר באנקרה, פייסל בן עבדאללה אל-חנזאב, על מאמצי התיווך של ארצו לנוכח המתיחות בין וושינגטון לטהראן והלחימה בעזה. "התרחבות העימותים מאיימת על ביטחון האזור ויציבותו וגורמת נזק כבד לעמים ולכלכלות", אמר. לדבריו, לטורקיה ולקטר ערוצי קשר עם צדדים שונים לעימותים, המאפשרים להן לתאם את מאמצי התיווך. בפגישה, שני המנהיגים שוחחו לגבי "המתקפות הישראליות על עזה ועל המצב ההומניטרי באזור", כמו גם על צעדים אל עבר נורמליזציה בסוריה וההתפתחויות האחרונות בלוב. אמש דיווח איתי בלומנטל בכאן חדשות, מפי גורם אמריקני, כי ארצות הברית העבירה לישראל ולמדינות במפרץ מסר להיערך לאפשרות של חידוש המערכה באיראן.
לשכת ארדואן לא פירטה מה מחייב ההסכם אם אחת המדינות תותקף. בשבוע שעבר אשרר הפרלמנט הטורקי הסכם נפרד עם סעודיה ופקיסטן, שבו נקבע במפורש כי תקיפה של אחת מהן תיחשב לתקיפה של שלושתן. שתי הבריתות ממחישות את השינוי במעמדה של טורקיה במפרץ: ב-2017, כשסעודיה ושלוש מדינות ערביות נוספות הטילו חרם על קטר, אחת מדרישותיהן הייתה לסגור את הבסיס הצבאי הטורקי בשטחה. כיום גם ריאד וגם דוחה חתומות על הסכמי הגנה עם אנקרה.
ארדואן אמר בפגישה כי המדינות מבקשות לגוון את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה. באפריל השנה אמר שר האנרגיה הטורקי אלפרסלן ביירקטר כי באותה עת ארצו לא רכשה גז טבעי נוזלי שעובר במצר הורמוז, נתיב היצוא הימי של קטר לטורקיה. בהודעה על הפסגה לא הוכרזה עסקת גז חדשה.
בתחום הנפט, נתוני משרד הסחר הטורקי מראים כי טורקיה ייבאה מקטר מוצרי נפט בשווי כ-51 מיליון דולר ב-2025, לעומת כ-48 מיליון דולר ב-2024. הקטגוריה הזאת אינה כוללת נפט גולמי. באותה שנה ייבאה טורקיה מקטר גם אמוניה בשווי כ-44 מיליון דולר ודשנים חנקניים בשווי כ-35 מיליון דולר. כך, שיבוש בסחר עם המפרץ עשוי להשפיע גם על עלויות הדשן לחקלאות.
אחד הקשרים הכלכליים הגדולים בין המדינות הוא בענף הבנייה. לפי שר הסחר הטורקי עומר בולאט, קבלנים טורקים קיבלו לאורך השנים 206 פרויקטים בקטר בשווי כולל של 21 מיליארד דולר. בכיוון ההפוך, כ-250 חברות קטריות השקיעו בטורקיה 7.8 מיליארד דולר. ההשקעות מגיעות גם לתעשייה הביטחונית: לפי סוכנות הידיעות הקטרית, דוחה מחזיקה ב-49.9% מיצרנית כלי הרכב הצבאיים הטורקית BMC.
