מחקר חדש מקולג' מרימונט בעיר ניו יורק מסביר מדוע כדי מאוד להשאיר את הנעליים בחוץ לפני שנכנסים אל תוך הבית. המחקר ניסה לקבוע כמה צואה של כלבים נכנסת מהרחוב לבתים בשכונת האפר איסט סייד בניו יורק, דרך סוליות הנעליים.
אחת מכותבות המחקר, אלסנדרה לרי, אמרה בריאיון כי הורדת הנעליים מחוץ לבית הוא צעד מתבקש: "מצאנו שכמויות הבקטריה היו מדהימות. השאלה האמיתית היא - אפילו לאחר שהצואה מתנקשה, האם הבקטריה נשארת על המדרכות?". התשובה היא בהחלט כן.
החוקרים השתמשו בבקבוקים כדי לאסוף מי גשם שהצטברו במדרכות העיר, ומצאו כ-31,000 בקטריות צואתיות בכל בקבוק, כל זאת רק באזורים שנקבעו כ"לא מזוהמים". כשבדקו את את כמות החיידקים בתוך מבנים, מצאו כי ישנן הרבה יותר בקטריות על שטיחים מאשר על רצפות. אותן בקטריות עלולות לגרום לבעיות בריאותיות משמעותיות, כך לפי המחקר.
המחקר מגיע במקביל לעלייה ניכרת באימוץ כלבים בניו יורק במהלך משבר הקורונה, לצד משבר ב"דוג ווקרים" לאחר שרוב העובדים חזרו למשרדים והפסיקו עם העבודה מרחוק. המשכורת של אותו מקצוע מבוקש כבר מוערכת בארצות הברית בכמאה אלף דולר בשנה. בזמן שכמות הכלבים בעיר גדלה, ככה גם כמות הצואה ברחובות. העירייה מנסה להילחם בתופעה עם קנס של 250 דולר למי שלא אוסף את הפסולת של חיית המחמד שלו.
"נראה שזה בכל מקום", אמרה לניו יורק פוסט אחד מתושבות השכונה. "זה דוחה בעיניי, אתה רק מתחמק כל הזמן כשאתה הולך על המדרכה". תושב נוסף של השכונה אמר "אני לא מאמין שהמצב במנהטן יותר גרוע ממה שהוא עכשיו. בכל פעם שאני הולך לבקר את הבת שלי, זה כמו שדה מוקשים".
