"אחד הסיכונים הגדולים ביותר לעתיד הציביליזציה, היא בינה מלאכותית". את המשפט הזה לא אמר פעיל זכויות-אדם, משפטן בינ"ל או אזרח מודאג. אלא איל ההון אילון מאסק, מי שמוכר לרבים כבוס הגדול של טסלה, ספייס-X ולאחרונה גם טוויטר. אבל הוא גם מייסד-שותף של OpenAI, החברה האמריקאית המפתחת את צ'אט-בוט הבינה-המלאכותית ChatGPT; שהציתה את דמיונם של רבים בחדשות האחרונים.
בדברים בוועידה בינ"ל בדובאי, אמר: "[הבינה המלאכותית] גם חיובית וגם שלילית, ונושאת הבטחה עצומה-עצומה, יכולות נהדרות. אך עם זה, גם סכנה גדולה." לדבריו, ChatGPT "הראתה לאנשים כמה התפתחה הבינה-המלאכותית, היא הייתה מפותחת זה זמן; פשוט לא הייתה לה סביבת משתמש נגישה למרבית האנשים."
ואכן, לבינה המלאכותית יש יתרונות רבים ושימושים מגוונים ומועילים. למשל, חוקרים באוניברסיטת מרילנד ובמוסדות נוספים בארה"ב, משתמשים בבינה-המלאכותית לחקר המסת הקרחונים בקטבים, ועליית מפלס מי-הים. "מדובר בבעיה דחופה", אמרה מנהלת מכון-המחקר, ד"ר ונדאנה ג'אנג'ה, לרשת CBS האמריקאית. "ישנה קבוצה של חוקרים מודאגים שביצעו מחקר שהעלה שקהילות רבות תושפענה כבר ב-2035." חוקר אחר מצביע על-כך שלא ניתן ליצור-מחדש קרחונים שנמסו, אך ניתן לעכב את קצה ההמסה, ובכך להרוויח זמן יקר. הבינה המלאכותית מאפשר לחוקרים יכולות-מעקב מתקדמות אחר המצב בקטבים, כולל ביצוע תחזיות לעתיד. יכולות הלמידה של אותן מערכות, מאפשרות עיבוד נתונים בהיקפים חסרי-תקדים; ובכך מאפשרות למקבלי-ההחלטות וקובעי-המדיניות לפעול בצורה יותר מושכלת.
הבינה המלאכותית יכולה, למשל; לסייע לנו להנגיש את העבר לעתיד. במוזיאונים רבים בעולם נערכו תערוכות לזכר השואה, תוך שימוש בבינה מלאכותית. שורדי שואה הושבו שעות ארוכות מול מצלמות, ונשאלו שלל שאלות כדי להיכנס למאגר; ממנו ישלפו תשובות לשאלות אלה ואחרות של מבקרים. כך, גם הדורות הבאים יוכלו לתקשר עם שורדי השואה, הרבה אחרי שהשורדים האחרונים כבר לא יהיו עימנו.
אך לצד שימושים חיובים שכאלה, יש שימושים שאולי לא כולם יזדהו עימם, או בוודאי יעוררו דאגה מסוימת. למשל, ממש בימים האחרונים נחשף כי ארה"ב ערכה בדצמבר האחרון ניסוי פורץ-דרך בשימוש בבינה-מלאכותית להטסת מטוס-קרב. מטוס מותאם מדגם F-16 תרגל במשך יותר מ-17 שעות המראות ונחיתות, תוך שהוא מבצע משימות שונות כדי לבחון אותו.
בתגובה ליישומים הצבאיים האפשריים, יותר מ-60 מדינות התקבצו בקריאה לשימוש 'אחראי' בבינה-מלאכותית לצרכי צבא. מדובר, כאמור, בקריאה לפעולה, ולא מסגרת משפטית. ארה"ב אמנם חתומה על הקריאה, אך מקדמת מסגרת משלה ומבקשת מאחרות להצטרף. סין, גם צד לקריאה, ממליצה לפעול באמצעות או"ם. רוסיה לא-הוזמנה, אוקראינה לא-נכחה, וישראל פשוט לא-חתמה.
לבינה המלאכותית, כמובן, יש ויהיה שימוש אזרחי. למשל במנועי-החיפוש. השליטה ללא-מיצרין של גוגל בשוק עשויה סופסוף לזכות לאתגר בדמות מנוע-החיפוש 'בינג' מבית-מיקרוסופט. 'בינג' היה אמור לאתגר את גוגל כבר לפני עשור, ולא ממש הצליח. הפעם, למיקרוסופט יש טריק חדש – השותפות עם OpenAI, מפתחת ChatGPT; שאמורה להכניס ממד נוסף לחיפוש ולהפוך אותו לחוויה יותר אינטראקטיבית. בינתיים, גולשים שהתנסו ב'בינג' המחודש מעידים על כאבי גדילה – תוצאות לא-מדויקות ותשובות תמוהות מהצ'אטבוט. גם 'גוגל', שחשפה את כלי הבינה-המלאכותית שלה, BARD; הובכה כאשר סיפק תשובה שגויה בתצוגה לאחרונה.
סטיב וויזניאק, אחד ממייסדי 'אפל', הביע דאגה מהבינה-המלאכותית, או לפחות מההבנה שלנו אותה. "אנחנו קוראים לה 'בינה' כי זו מכונה שאנחנו לא יכולה פשוט ללמד אותה הכל, אלא שהיא תלמד בעצמה. אנחנו לא באמת יודעים איך ה'מוח' עובד. אנחנו מעמידים פנים שאנחנו כן".
בינתיים, איל ההון אילון מאסק; מביט על ההתפתחויות, שהוא גם חלק מהן. לדבריו, יש ליצור וליישם תקנות בטיחות על בינה-מלאכותית בהקדם. בדומה לחגורות-בטיחות או תקנות אחרות שמטרתן להגן על האדם. והרי בסופו של דבר, התעשייה נמצאת במירוץ להפוך את הבינה-המלאכותית לכלי יומיומי; בדומה למירוץ למרשתת המסחרית לפני כ-30 שנה.
