המדינה השישית בגודלה בעולם יצאה להצביע, לא כולם מקבלים את התוצאות

אי-סדרים בבחירות בניגריה, מפלגת השלטון מובילה
עשרות מיליונים מאזרחי ניגריה יצאו להצביע בשבת במירוץ מרתק להנהגת המעצמה האפריקאית. תוצאות שמתחילות לזרום מאותתות על הובלה למפלגת-השלטון, אך האופוזיציה טוענת כי הבחירות זויפו ושובשו - וקוראת להצבעה חוזרת
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
תור מצביעים בקלפי בבירת ניגריה, לאגוס. 2023
צילום: איי פי

אחד הציטטות המיוחסות לרודן הסובייטי יוזף סטאלין היא, "לא משנה מה הצביעו, אלא מי ספר". נכון, או לא; זו בדיוק הסוגייה העומדת במחלוקת בימים האחרונים במדינה השישית בגודל אוכלוסייתה – ניגריה. הקלפיות נפתחו ביום-שבת בבחירות לנשיא וסגנו, הסנאט, ובית-הנבחרים. יום הבחירות לווה באי-סדרים, לטענת ועדת הבחירות המרכזית, בשל "מערכות הצבעה חדשות". תוצאות שמתחילות לזרום מאותתות על הובלה למפלגת-השלטון, אך האופוזיציה טוענת כי הבחירות זויפו ושובשו, וקוראת להצבעה חוזרת.

לניגריה 225 מיליון תושבים, מתוכם כ-93.5 מיליון איש היו רשומים להצביע בבחירות הכלליות ביום-שבת האחרון. עבור ניגריה, זה ממש לא-דבר של מה בכך. מאז הכרזת העצמאות מבריטניה ב-1960, אזרחי ניגריה ידעו בעיקר משטרים-צבאיים והפיכות-צבאיות חוזרות, בין תקופות קצרות של דמוקרטיה. הארוכה שבהן היא הנוכחית – מאז 1999.

רבים ציפו כי יהיה מדובר במערכת-הבחירות הצמודה ביותר בתולדות ניגריה, ואולי הפעם הראשונה בה לא תתקבל הכרעה בסיבוב אחד. מאז 1999, ניגריה ידעה שתי מפלגות שלטון – "המפלגה הדמוקרטית העממית (PDP)" ששלטה עד 2015, ו"הקונגרס הכל-פרוגרסיבי (APC)" השולטת מאז.

שיטת הבחירות בניגריה מעט מורכבת. הכללים, בפשטות – כדי לנצח בסיבוב הראשון, מועמד צריך להיות זה שקיבל את מירב הקולות, ולא בהכרח רוב מוחלט; ובמקביל לפחות רבע מהקולות ב-24 מתוך 36 מדינות-המחוז. לא קרה? סיבוב שני בין שני מועמדים, בחוקים דומים. לא קרה? סיבוב שלישי בין שני מועמדים, עם דרישה לרוב פשוט.

השיטה המורכבת מעודדת שיטה דו-מפלגתית, והכרעה בסיבוב אחד. מועמד ה-APC הפעם הוא מושל לאגוס לשעבר, בולא טינובו בן ה-70; ומולו מועמד האופוזיציה הראשית, ה-PDP, הוא סגן-הנשיא לשעבר, אטיקו אבו-בכר בן ה-76. שניהם כיהנו בתפקידים הללו בשנים 1999-2007, ואבו-בכר אפילו ניסה חמש פעמים בעבר להבחר, בלא-הצלחה, לנשיאות.

מולם עומד "ינוקא" בן 61, מושל אנמברה-לשעבר, פיטר אובי. אובי מתמודד מטעם מפלגת-העבודה (LP), מפלגה סוציאל-דמוקרטית קטנה עם כוח-פוליטי כמעט-אפסי, בניגוד למפלגות דומות בעולם. במושגים ישראליים עכשוויים – מירב מיכאלי מועמדת ריאלית אך מפתיעה לראשות-הממשלה. אובי היה בעבר ב-PDP, ואפילו רץ ב-2019 כמועמד המפלגה לסגן-נשיא, תחת אבו-בכר. השניים הפסידו.

למרות זאת, אובי מיצב עצמו בהצלחה כמועמד חיצוני, כמי שבא לנער את המערכת ולשנות אותה – תמה נמשכת בפוליטיקה הניגרית. אובי הצליח לצבור תמיכה בקרב אוכלוסייה צעירה, עירונית ומשכילה; החוששת מהצטמצמות הזדמנויותיה, ונושאת עיניים לתוכניות החברתיות של אובי. באופן מפתיע, אובי ניצח בלאגוס – הבירה הכלכלית, ובסיסו של מועמד מפלגת השלטון.

נציין כי לפי נתוני רויטרס, לאחר ספירת הקולות ב-31 מתוך 36 מדינות המחוז, עולה כי מועמד מפלגת השלטון ה-APC, מוביל: טינאבו (APC) – 35%, אטיקו (PDP) – 29%, אובי (LP) – 25%.

באופוזיציה מתנערים מהתוצאות, "הבחירות זוהמו בצורה בלתי-הפיכה, ואנו איבדנו לגמרי אמון בכל ההליך. אנו דורשים לביטול מידי של הבחירות המזויפות הללו", אמר יו"ר מפלגת העבודה (LP), ג'וליוס אבורה. גם נציגי המפלגה הדמוקרטית העממית (PDP) הצטרפו לקריאה.

מנגד, משקיפים בינ"ל אומרים כי הבחירות בניגריה היו 'מעודדות'. "למרות הסביבה המאתגרת מבחינה כלכלית, מבצעית וביטחונית; הבחירות באופן כללי נוהלו היטב בסביבה שלווה ושקופה", אמר ראש-משלחת המשקיפים מטעם האיחוד-האפריקאי, אוהורו קניאטה. קניאטה היה נשיא קניה עד ספטמבר האחרון, ומכיר היטב ומקרוב בחירות שנויות-במחלוקת ממולדתו. 

הנשיא היוצא, מוחמדו בוהארי; משלים שתי תקופות כהונה ולא יכל להתמודד מחדש. הוא שלט בניגריה כשליט צבאי לתקופה קצרה בשנות ה-80, והודח בעצמו בהפיכה. בהמשך המציא עצמו-מחדש כפוליטיקאי אופוזיציונר שמבטיח לנקות את הפוליטיקה משחיתות ולספק שירות לאזרח; הבטחה שהמשיכה וממשיכה ללוות חילופי-שלטון בניגריה. בוהארי בחר לאחוז בתיק הנפט, במקביל לתפקידו כנשיא; עדות לחשיבות העצומה שהנפט מהווה עבור ניגריה. למרות מעמדו כגנרל לשעבר, ניגריה שקועה בשנים האחרונות במאבק מחריף מול קבוצות אסלאמיסטיות כמו 'בוקו חראם', ומול מאבקים מול קבוצות בדלניות בדרום-מזרח העשיר במחצבים. בנוסף, ניגריה ממשיכה להתמודד עם בעיית שחיתות ובטחון-אישי; יחידה משטרתית מיוחדת פורקה לאחר בשל שערוריות שחיתות ואלימות-משטרתית.

בוהארי הוביל ב-2015 את הקונגרס הכל-פרוגרסיבי (APC), לניצחון היסטורי בבחירות לנשיאות. המפלגה נוצרה ב-2013, כחיבור שלוש מפלגות קטנות שהיוו אופוזיציה לשלטון PDP; באופן שמזכיר מקרים כמו הקמת "הליכוד" או "כחול לבן" בישראל. רבים רואים בטינאבו כמי שתמיכתו הייתה מכרעת בניצחון של בוהארי; עתה הוא מנסה להחליפו. ייתכן ואף יצליח.

הפופולריים