פיצוץ צינורות נורד סטרים 1 ו-2 בספטמבר האחרון גרם נזק מסיבי לקרקעית הים באזור רגיש במיוחד של הים הבלטי, כך על פי מחקר חדש שהתפרסם היום (שבת) ב״ברלינר צייטונג״.
ארבעת הפיצוצים הובילו לזיהום של 250 אלף טונות של קרקעית ים - שטח פי שניים מגודלו של בורנהולם - האי שלידו נפגעה הצנרת. הבעיה האקולוגית המרכזית היא מיקומם של הפיצוצים: הם התרחשו ליד אזורים שבהם הושלכה בעבר פסולת ימית רעילה.
הפיצוצים התרחשו בסמוך לאתר קבורה מוכר של נשק כימי מתקופת מלחמת העולם הראשונה, שבו הושלכו לים ב-1947 כ-11 אלף טונות של חומרי לוחמה כימיים (CWA), מה שמעלה חששות סביבתיים לפי המחקר. הרעלנים שהתפזרו בקרקעית הים מקורם בגז חרדל או CWA מבוססי ארסן, סבורים החוקרים.
למעשה, על פי פרוטוקול ועידת ז'נבה משנת 1925, כל חומרי הלוחמה הכימיים של מלחמת העולם הראשונה היו צריכים להיהרס: "הגרמנים לא השמידו את הנשק הכימי שלהם ממלחמת העולם הראשונה, הם אחסנו אותו. החומרים היו אמורים לשמש בלנינגרד במהלך מלחמת העולם השנייה. אבל זה לא קרה", אמר ראש קבוצת המחקר, הנס סנדרסון מהמכון למדעי הסביבה באוניברסיטת ארהוס לעיתון ״ברלינר צייטונג״.
ב-1947 הייתה זו אחריותו של הצבא הסובייטי להיפטר מהנשק הכימי. הם השיגו חיילי וורמאכט מובטלים ויצאו לים עם שלוש ספינות. למעשה, היו אמורים להיפטר מהמטען הרעיל בים הצפוני ליד איי פארו. אבל כשהסובייטים ראו שהמטען כבד מדי, ה-CMA הושלכו לים ליד האי בורנהולם.
לפי המחקר, הפיצוצים שחררו משקעים בקרקעית הים שיכולים היו להכיל את החומרים הרעילים הללו. הדבר עלול להוביל לפגיעה אנושה באוכלוסיות ימיות שנמצאות בסכנת הכחדה, ובהם דגי הבקלה הבלטיים ומין של דולפין בשם harbor porpoise, שלשניהם היו שטחי רבייה בקרבת אזורי הפיצוץ.
