ממשלת רומניה הושבעה לפני פחות מחודש, וכבר הספיקה לעורר זעם ציבורי גדול בעקבות הפעלת צו חירום שעשוי להביא לשחרורם של עשרות אישי ציבור הכלואים בשל מעשי שחיתות. אלפי מפגינים יצאו לרחובות בלילה שבין שלישי לרביעי בעקבות אישור הצו, ועד לסוף היום הפגינו למעלה מ-150 אלף אזרחים באחד ממפגני המחאה הגדולים בתולדות רומניה.
צו החירום, שיחול גם רטרואקטיבית, מלבין שורה של עבירות וניצול לרעה של סמכויות, ועשוי להביא לשחרורם של כ-3,000 אסירים. במרכזו עומדת העלאת רף המאסר למקרים המערבים סכומים הגבוהים מ-200 אלף ליי (כ-44 אלף אירו), ובמקביל הציעה הממשלה בבוקרשט לפרלמנט לחון אלפי אסירים שהואשמו בפשעים לא אלימים. בראיונות שנערכו עם אסירים רומנים הם טענו כי השינויים ייטיבו עם פקידים בכירים יותר מאשר עם אסירים מן השורה.
ממשלת השמאל-מרכז בראשותו של סורין גרינדיאנו מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD), טוענת כי הצעד נעשה על מנת להקל על הצפיפות בבתי הכלא. לטענת המבקרים, מטרתו של הצו היא שחרור אנשי ציבור שהואשמו בשחיתות. איש הציבור הבכיר ביותר שצפוי להנות מהצעד הוא ראש מפלגת השלטון, ליביו דרגנה, שמנוע מלכהן כראש ממשלה בעקבות אישום בגין הונאה בסכום של 24 אלף יורו ומאסר על תנאי שנגזר עליו בגין ניצול סמכות לרעה.
נשיא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ליביו דרגנה (צילום: AP)
בנוסף לדרגנה, מתמודדים בכירים רבים בקואליציה הרומנית, שבה חברה גם המפלגה הליברלית, עם כתבי אישום שמונעים מהם לכהן כשרים. "בממשלה הנוכחית, חלק מהאנשים מוכשרים וחלקם אוסף די מוזר של צעירים מאוד או מבוגרים מאוד" מסביר ד"ר רפאל ואגו מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. "רומניה מתאפיינת במערכת שלטונית לא יציבה שעדיין נמצאת במסלול הפוסט-קומוניסטי. בנושא השחיתות רומניה נמצאת במקום די בעייתי".
במסגרת המאמצים למיגור השחיתות ברומניה, הוקמה ב-2003 רשות לאומית למניעת שחיתות (DNA). רק בשלוש השנים האחרונות דנו בתי המשפט הרומניים ב-1,170 תיקי מעילה, בסך נזקים המוערך בכמיליארד יורו. לדברי ד"ר ואגו, "סמכויות הרשות נרחבות מאוד. מבקרי התהליך ובראשם התקשורת הליברלית, טענו שהיא הפכה לכלי פוליטי של השלטון. כלומר, גם היא הפכה לנגועה בבעיות בהקשרים של ניגוח פוליטי בין המחנות".
בבחירות שנערכו בתחילת דצמבר, זכתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ב-46 אחוזים מקולות הבוחרים. חלק מהמפגינים כינה את התהליכים האחרונים "מגפה אדומה", על שום החשש מהתנהלות המזכירה את המפלגה הקומוניסטית, וגם בקרב מצביעי המפלגה נרשמת אכזבה. "זו מפלגה משמעותית מאוד בפוליטיקה הרומנית", מסביר ואגו, "היא מוצגת על ידי מתנגדיה כממשיכת דרכם של הקומוניסטים, וכמובן שזה לא נכון. פוסט קומוניסטים אפשר למצוא בכל המפלגות. אי האמון בפוליטיקאים הולך וגובר ברומניה, בדומה לדמוקרטיות מערביות אחרות. אף פוליטיקאי שם לא נקי לגמרי. זו סכנה גדולה, מאחר ולא פעם, בתקופות של משברים, עולות קבוצות שמשתמשות בדמגוגיה פופוליסטית".
נשיא רומניה עם המפגינים ברחובות בוקרשט (צילום: AP)
המחאות בקרב הציבור הרומני החלו למעשה כבר בחודש שעבר, כשהצעת החנינה הובאה בפני הציבור. באחת ההפגנות שהתקיימו בינואר השתתף נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, שטען לאחר אישור הצו כי "זהו יום אבל לשלטון החוק". בדומה לישראל, גם ברומניה הנשיא מחזיק בסמכויות סמליות, ויוהאניס מזוהה עם המפלגה הליברלית מהימין-מרכז.
באיחוד האירופי הזהירו אתמול (רביעי) את בוקרשט, וטענו כי הרומנים "צועדים לאחור" במאמצים למיגור השחיתות: "אנו עוקבים בדאגה רבה אחרי ההתפתחויות האחרונות ברומניה. המלחמה בשחיתות צריכה להמשך", אמר נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר. בהמשך הלילה, יצאו שגרירויות ארצות הברית, קנדה, צרפת, גרמניה, הולנד ובלגיה בהצהרה משותפת לפיה ההתפתחויות האחרונות "מפוררות את ההתקדמות של רומניה במאבק נגד השחיתות בעשור האחרון, עלולות להפחית את חשיבותה בקהילה הבינלאומית ומסכנות שותפויות הנשענות על ערכים הטבועים בעקרונות המנחים של האיחוד האירופי ונאט"ו". השגרירים קראו "להפוך את ההחלטה הלא מועילה".
