הנה משהו שאתם כנראה לא יודעים: ברגעים אלה ממש, מישהו, אולי אפילו השכן שלכם מהדירה ליד, פותח את הרדיו ושומע שיר משעשע או כמה צלילים מוזרים. הוא לוקח פנקס קטן שהחביא היטב, ואז מאזין להודעה אישית שרק הוא יכול להבין. נשמע משונה? זה קורה עשרות פעמים ביום ברחבי העולם.
הכירו את "תחנות המספרים": שידורים ביזאריים של תחנות אלמוניות ולא חוקיות ברדיו בגלים קצרים, שנשמעים בכל רחבי העולם. לפי לא מעט עדויות וסימנים, מדובר בהודעות מקודדות של ארגוני ביון לסוכנים שלהם, שנמצאים במשימות בארצות רחוקות.
נשמע לכם כמו סרט ריגול ישן? בצדק. השימוש בטכנולוגיה הזו החל כבר במלחמת העולם הראשונה, והגיע שיא במהלך המלחמה הקרה, שהסתיימה לפני כמעט 30 שנה. אבל גם כיום, למרות האינטרנט, הלוויינים ושיטות משוכללות הרבה יותר, תחנות המספרים עדיין נשארו על הסקאלה.
השפה והסגנון של השידורים משתנים בין התחנות, אבל השיטה דומה. התחנה משדרת הודעה מוקלטת, שמתחילה בדרך כלל במנגינה או בקריאה כמו "שימו לב", ואחריה תישמע הקראה של מספרים, אותיות או אותות כמו מורס. הסוכן שמאזין לשידור אי-שם, משתמש בקוד חד-פעמי שהוכן מראש, והמספרים הופכים למספרים אחרים, ואז לאותיות. כך המסר מועבר בצורה יחסית פשוטה, מבלי להותיר ראיות.
לוחמה פסיכולוגית מבית היוצר של קוריאה הצפונית
מי הפעיל תחנות כאלה לאורך עשרות שנים? ובכן, מי לא? ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, וייטנאם, פולין, שוודיה, אוסטריה ועל פי דיווחים בחו"ל – גם המוסד הישראלי. גופי המודיעין של רוסיה, סין, קובה ומצרים עדיין מפעילים תחנות כאלה גם היום.
בדצמבר האחרון, אחרי דממה שנמשכה 16 שנה, קוריאה הצפונית חידשה את שידורי תחנת המספרים שלה. הפעם, באופן חסר תקדים, הדיקטטורה המזרח אסיאתית משדרת את המספרים גם בתדרי FM, ברדיו הממלכתי של פיונגיאנג. המספרים שהוקראו בשידור החריג הזה, הוגדרו כחלק מלימודי מתמטיקה ופיזיקה של האוניברסיטה המשודרת. מומחים בסיאול העריכו בריאיון לגרדיאן הבריטי, כי התחנה הצפון קוריאנית במתכונתה הנוכחית אינה מיועדת למרגלים, ומטרתה היא רק לוחמה פסיכולוגית. לדבריהם של חובבי רדיו, השידורים נשמעים היטב בקוריאה הדרומית, שלא נותרה אדישה ומנסה לשבשם, וכמו כן באוסטרליה ולעתים גם במדינות אירופה.
רוב המדינות מעולם לא הודו בהפעלת תחנות מספרים, מה שעורר תאוריות קונספירציה בלתי נמנעות. אבל מרגלים שנתפסו מפעם לפעם, מסמכים ישנים של ה-FBI והודאה של סוכנות הביון השוודית לא הותירו עוד מקום לספק.
איש מוסד לשעבר: "בזמנו זה היה שיא הטכנולוגיה, השתמשנו בזה"
מה מועבר באותן הודעות סודיות? האם אלה פקודות להשיג מידע כלשהו, לנוע ממקום למקום, או אולי אפילו לפגוע במישהו? אי אפשר לדעת. אבל גד שמרון, איש המוסד לשעבר שהיה מעורב במבצע להעלאת יהודי אתיופיה בשנות ה-80, זוכר היטב את התחנה הישראלית.
"היה איזה קול נשי", סיפר שמרון בשיחה עם "כאן". "בזמנו זה היה שיא הטכנולוגיה. היו כל מיני ספרי קודים, כל מיני גבישים (מכשירי רדיו הפועלים ללא חשמל או סוללות, י"ב). היה מכשיר מפענח, שהיה מאוד משוכלל, וכן - השתמשנו בזה". שמרון ציין שהופתע לגלות, כי התחנות עדיין קיימות בשנת 2017. "נראה לי שהיום זה כבר לא רלוונטי עם כל הווטסאפים והשידורים. לפי דעתי זה סתם, מישהו שכח לכבות את זה".
"להקשיב לתחנות המספרים זה דבר מיוחד, אף שלעולם לא תדע מה משודר"
על אף שימי הזוהר של תחנות המספרים כבר חלפו מזמן, הן מושכות תשומת לב גדולה, בעיקר מצד חובבי רדיו שעוקבים אחר השידורים, מקליטים את ההודעות ומנסים לגלות כמה שיותר פרטים. בשנים האחרונות התפתח אוסף הקלטות גדול, וחובבי רדיו אדוקים אפילו יצרו לוח שידורים מסודר של ההודעות המוצפנות.
מרסל גרים, חובב רדיו בן 22 מגרמניה, מספר בהתכתבות עמו ברשת, שכנער החל להאזין לשידורי רדיו בגלים קצרים - במיוחד להודעות הקשר של משטרת צ'כיה. "אני גר ליד הגבול. המשטרה (שם) שלחה הודעות לא מוצפנות במשך הרבה זמן, עד השנה שעברה. זה מה שעשיתי בין השעות 14:00 ו-17:00. אז קראתי באינטרנט על תחנות המספרים והתמכרתי".
לשאלה מה מעניין בהקראות חוזרות ונשנות של מספרים אקראיים, השיב גרים כי "הקולות המסתוריים של התחנות – מרגשים. לשבת בבית בחושך (ולהאזין, י"ב) – לפעמים אתה מפחד". לדבריו, אביו שירת בצבא מערב גרמניה בימי המלחמה הקרה, ותפקידו כלל תיעוד הודעות מתחנת מספרים צ'כוסלובקית. האב סיפר, כי הוא וחבריו מעולם לא הצליחו לפענח את הצופן.
גם פיליפ, צעיר משוודיה שעוקב אחרי תחנות מספרים, אומר כי "זה דבר מיוחד להקשיב לתחנות, אף שלעולם לא תדע מה הן באמת משדרות". יש לציין כי במדינות מסוימות, ההאזנה לשידורים שאינם מיועדים ישירות אליכם - אסורה.
אום כולתום וצופר שפועל כבר ארבעה עשורים
כמה ממפעילי התחנות ניחנו בטעם מוסיקלי מאתגר או סתם בחוש הומור. יש הקלטות של שידורים עם מנגינות שאולי שמעתם במקומות אחרים – אבל גם כאלה שלא תרצו לשמוע לבד בחושך.
תחנה אחרת, המכונה "הבאזר", שנטען כי היא שייכת לצבא רוסיה, משמיעה קול צופר מדי כמה שניות בכל שעות היממה זה ארבעה עשורים. בשנה האחרונה נשמעים בין הצפירות מדי פעם קולותיהם של גבר או אישה, הקוראים בשמות רוסיים שונים: "ז'ניה, פולינה, אולגה ודמיטרי. עבור".
גם התחנה שחובבי רדיו מייחסים למודיעין המצרי פעילה, ובאופן יוצא דופן השידורים בה חיים. לפני הקראת המספרים באנגלית, שמלווה במבטא ערבי כבד, אפשר לשמוע את "אינתה עומרי" של הזמרת המצרית המפורסמת אום כולתום.
כמו שתיארנו לעצמנו, ראשי מוסד לשעבר וגורמי ביטחון אחרים ששוחחנו איתם, לא ממש רצו לדבר על תחנות המספרים. חלקם טענו שלא שמעו על קיומן. כך, גם אחרי כל כך הרבה שנים, השידור הגלוי נשאר סוד.
