עיקר המתח סביב טקס פרסי הגראמי, שנערך הלילה (שני), נסוב סביב השאלה מי תהיה מלכת הערב ותצא עם מספר רב יותר של פסלונים - ביונסה או אדל.
לאורך הערב קטפה אדל את פרסי שיר השנה, סינגל השנה וגם אלבום השנה, אך כשעלתה לקחת את הפרס ההפתעה על פניה הייתה ניכרת. נדמה שגם היא חשבה שביונסה היא זו שהייתה אמורה לזכות באלבום השנה, על Lemonade. בדרך לבמה היא הפריחה לעבר קווין בי כמה מילות אהבה ועל הבמה בחרה אדל לדבר דווקא על ביונסה. אדל סיפרה עד כמה האלבום של הזמרת השחורה משמעותי עבורה, מעורר השראה עבור שחורים ובכלל.
אדל הודתה לביונסה על שחשפה צד חדש שהקהל הרחב עוד לא הכיר בה, צד פגיע יותר באלבום, שמורכב משירי מחאה לצד שירים אישיים שעוסקים במשבר בנישואיה. האלבום הזה, ובייחוד השיר "פורמיישן" והקליפ הפרובוקטיבי שלו, היו נקודות ציון משמעותיות בשנה שבה מחאת השחורים נגד יחס הרשויות והמשטרה עמדה במוקד תשומת הלב בארצות הברית.
הבחירה של אדל לחלוק כבוד לביונסה דווקא כשהיא עצמה זכתה בפרס, ולחלוק את רגעי התהילה שלה, מספרת גם סיפור אחר מזה שאנחנו מכירים על יחסים בין נשים במדיה. לתקשורת בהוליווד (וגם כאן אצלנו) נטייה להבליט ולהדגיש סכסוכים ומריבות בין נשים. לא לחינם הומצאה מילה המוקדשת אך ורק לנשים יריבות - "צ'ילבות", ולא בכדי כל אחד יודע שהמושג "Cat Fight" באנגלית אינו עוסק בחתולות. בעוד חברות ואחווה גברית נחשבת למקובלות ומועילות וגברים מוצגים בתרבות המערבית כמי שמרבים לקיים יחסים של רעות ואחווה, קשה למצוא מצבים דומים בקרב דמויות נשיות. קיימים מעט מאוד צמדים נשיים מפורסמים, וחברות נשית כמעט ולא מוצגת על המסך.
לעומת זאת, סכסוכים ומריבות בין נשים זוכים לזמן מסך רב: כל מילה קשה שנאמרה בין קים קרדשיאן לביונסה זכתה להדים בכל העולם; ציוצים בטוויטר של ניקי מינאז' נגד טיילור סוויפט משכו תשומת לב נרחבת; התחממות ניכרה גם בגזרת ריהאנה וג'ניפר לופז; שלא לדבר על מלחמת העולם שמתחוללת בין קייטי פרי לטיילור סוויפט, במסגרתה סוויפט אף גייסה את כל חברותיה ל"צבא" כנגד פרי בקליפ bad blood, שבו מופיעות דוגמניות, שחקניות וזמרות מהמובילות בעולם. גם אצלנו בארץ הקודש קל להיזכר ביריבות מתוקשרת בין ידועניות החל מעופרה חזה וירדנה ארזי לפני שנים, דרך קרב כוכבות הריאליטי ליהיא גרינר ואביבית בר זוהר וכלה בזמרות הצעירות נועה קירל ועדי ביטי.
מה משותף לכל המריבות והסכסוכים האלה? מאחוריהם עומדים צוותים וגורמים אשר מלבים אותם. בקרב אנשי יחסי ציבור קיים אינטרס להלהיט את המריבה על מנת ליצור באזז תקשורתי. גם אם המתיחות קיימת על יסוד של יריבות או אי חיבה בין הצדדים, הסיקור שהיא זוכה לה הוא מעל ומעבר למציאות.
ביונסה יחד עם שני פרסי גראמי נוספים בהם זכתה אתמול, מלבד חצי הפרס מאדל. צילום: AP
הבחירה של אדל לחלוק כבוד לביונסה כמו אומרת: "אני לא לוקחת חלק במשחק הזה יותר". הזמרת הבריטית אינה מעוניינת בכותרות הגדולות בסגנון "אדל הביסה את ביונסה". באותם רגעים על הבמה היא העדיפה להתמקד באמנות ובהשפעה שיש ליצירה של השתיים על חייהם של מיליוני בני אדם. והיה עוד משהו ברגע הזה: ההכרה של אדל, כזמרת לבנה, בכך שמאבקם של שחורים לשוויון ושל אמנים שחורים להוקרה וקבלה של הממסד היא גדולה וחשובה יותר כרגע מאשר פרס בודד כזה או אחר. מה גם שאלו לא היו, קרוב לוודאי, הפרסים האחרונים בקריירה של הזמרת הצעירה.