צ'ארשי נגד הכל

צ'ארשי נגד הכל
נגד גזענות, בעד פלורליזם. אוהדיה של יריבת הפועל ב"ש הערב, בשיקטאש, הם הדבר הכי רחוק מהדימוי הרווח בישראל של אוהדי כדורגל – ושל הציבור הטורקי
מחבר יואב זהבי מחבר יואב זהבי
Getting your Trinity Audio player ready...
צילום: צילום: Shutterstock

כ-330 אנשי אקדמיה טורקים סולקו בשבוע שעבר ממשרותיהם בעקבות צו ממשלתי, צעד שמהווה חלק מ"ניקוי האורוות" שמתרחש בטורקיה מאז ניסיון ההפיכה הכושל בקיץ האחרון. על אחד ממכתבי התמיכה הרבים שנשלחו למוסדות האקדמיים היה חתום ארגון בשם "צ'ארשי", שבשנים האחרונות מביע את עמדתו בנוגע למגמות החברתיות והפוליטיות שמערערות את החברה הטורקית. הערב (חמישי) יגיעו חברי הארגון לביקור בישראל, ליתר דיוק בבאר שבע, והם צפויים להטביע חותם נוסף, הפעם ביציעים של אצטדיון טוטו-טרנר.

"צ'ארשי" הוא ארגון האוהדים של בשיקטאש, קבוצת הפאר מאיסטנבול שתתמודד בשלב הנוקאאוט של הליגה האירופית עם הפועל באר שבע. בזמן שהשחקנים של בשיקטאש מתרוצצים על הדשא, צ'ארשי משחק תפקיד משמעותי בחברה הטורקית, כזה שגולש הרבה אל מעבר למחוזות הספורטיביים. למעשה, מדובר בתופעה שזוכה למקום של כבוד גם בחוגים האקדמיים, ולא רק הודות למכתבי התמיכה במרצים המפוטרים. סמה דיקיג'י, עיתונאית תושבת איסטנבול, בחרה לכתוב את עבודת התזה שלה על האוהדים של בשיקטאש, תוך התמקדות בהקשרים פוליטיים וחברתיים.

"צ'ארשי ('שוק' בתרגום לעברית, י"ז) נוסד ב-1982", מספרת דיקיג'י. "הארגון נקרא על שם השוק שנמצא במרכזה של שכונת בשיקטאש. במילים אחרות, צ'ארשי הוא הלב של בשיקטאש. זהו ארגון מגוון שמורכב מפרופילים שונים: שמאלנים, ימנים, טורקים, ארמנים, סטודנטים ואנשי עסקים". באביב 2013 התמלאה כיכר טקסים, מרכז החלק האירופאי של איסטנבול, ברבבות מפגינים שמחו על כוונת הממשלה להרוס את הפארק העירוני "גזי" ולהקים במקומו מרכז מסחרי. מה שהחל כמאבק למען איכות הסביבה, החל ללבוש צורה של התנגדות לארדואן המחיש את התהום שנפערה בין היסודות החילוניים שעל בסיסם נוסדה טורקיה לבין התחזקות הזרמים האיסלאמיסטיים בשנים האחרונות. בין דגלי טורקיה, כרזות למען איכות הסביבה וקריאות נגד ארדואן, צצה לה מעת לעת האות A, סמל האנרכיזם שמעטר את הלוגו של צ'ארשי והקריאה  “Çarşı, her şeye karşı!"("צ'ארשי נגד הכל!", י"ז), הדהדה ברחבי הכיכר.

"הסלוגן הזה מתכתב עם אנרכיזם, אבל מדובר במשפט מסובך", מסבירה דיקיג'י. "האוהדים אומרים: 'אנחנו נגד אי-צדק, נגד ציות עיוור אבל לא נגד החוק'. אנרכיזם דוחה כל סוג של היררכיה, צ'ארשי לא. זה ההבדל המרכזי. בטורקיה, אם אדם מסוים מתנגד למערכת, רבים מתייגים אותו כאנרכיסט. זוהי טעות מסורתית. למרות שבמרכז הלוגו של צ'ארשי מופיע סמל האנרכיזם, אי אפשר להגיד שכל מי שחבר בארגון הוא אנרכיסט. המכנה המשותף שלהם הוא נגד גזענות, נגד פאשיזם, נגד סקסיזם ובעד פלורליזם ואקולוגיה".

"טורקיה נקיה מגרעין" - צ'ארשי מבליטים את האג'נדה שלהם במהלך משחק כדורגל (צילום: AP)

למרות נוכחותם של חברי צ'ארשי באותן מחאות, לא ניתן להסיק כי הקהל של בשיקטאש מתנגד באופן גורף למשטר הטורקי. "להיות אוהד של בשיקטאש לא בהכרח אומר שאתה חייב להתנגד לארדואן. יכול להיות שהפוטנציאל של המפלגה הרפובליקאית (מפלגת האופוזיציה הטורקית, י"ז) גדול יותר בקרב האוהדים אבל לא יהיה נכון לטעון שכל אוהדי בשיקטאש תומכים במחאות גזי ומתנגדים לארדואן, אף על פי שלאחרונה החלו חלק מהאוהדים להשתמש בסיסמא 'יחי מוסטאפה כמאל פאשה' (אבי האומה הטורקית ומבשר החילוניות, י"ז)".

גל המחאה של 2013 לא היה השדה החברתי היחיד שבו פעלו חברי הצ'ארשי. ניתן לראותם לוקחים חלק במחאות למען זכויות עובדים, דרך איכות הסביבה ועד מצעדי הגאווה באיסטנבול. אגב, במפגנים האנטי-ישראלים ששטפו את טורקיה לאחר פרשת המשט לעזה ב-2010 לא דווח על השתתפותם של חברי הצ'ארשי, כך שבהקשר זה לא נראה כי יש לאוהדי באר שבע ממה לחשוש. לדבריה של דיקיג'י "בעשור האחרון, נראה כי צ'ארשי הופך למעין ארגון לא ממשלתי, הרבה יותר מארגון אולטראס. הזהות הפוליטית שלהם באה לידי ביטוי במשחקי הכדורגל, אבל בשיקטאש תמיד הורכבה מפסיפס מגוון".

מאהל של חברי הצ'ארשי סמוך לכיכר טקסים במהלך מחאות 2013 (צילום: Shutterstock)

בין חלקי הפאזל של אוהדי בשיקטאש בולט סיפורו של מנהיג הארגון, אלן מרקריאן, שמוצא משפחתו בארמניה, עמה מצויה טורקיה ביחסים מתוחים. לפני כל משחק של בשיקטאש, נעמד מרקריאן במרכז המגרש ומלהיט את הקהל. "כל האוהדים מכבדים אותו. הפקטור המרכזי הוא האהבה לבשיקטאש וזה נמצא מעל השקפות וזהויות לאומיות-פוליטיות", מדגישה דיקיג'י ומסבירה כי "אוהדי בשיקטאש האמיתיים לא רוצים להיות פופוליסטיים. לטענתם, להיות אוהד בשיקטאש זה הרבה יותר מתארים ויריבויות אלא ממש השקפה פילוסופית".

רמז לאותה השקפה פילוסופית ניתן למצוא בשיתופי פעולה שנערכים מעת לעת בין שלושת ארגוני האוהדים של היריבות המרות – בשיקטאש, פנרבחצ'ה וגלאטסראי -  כך קרה בתקופה של פיגועים בתוך טורקיה, שבמהלכה יצאו הארגונים בהודעת סולידריות משותפת בדפי הבית שלהם. בנוסף לשיתופי הפעולה עם הקבוצות השנואות מאיסטנבול, מגלים אוהדי בשיקטאש אחווה כלפי אלו של מועדון הפאר היווני פאוק סלוניקי. אין אהבה גדולה בין שתי האומות הים תיכוניות, אך במקרה זה מדובר בחברות אמיתית ואמיצה שמקורה בחילופי האוכלוסין שיצאו לפועל בשנות ה-20 של המאה הקודמת: בשיקטאש הוקמה על ידי פליטים שהגיעו מיוון, פאוק על ידי אלו שעשו את הדרך ההפוכה מטורקיה.

בוידאו: אלן מרקריאן, ממנהיגי הצ'ארשי, מנצח על אוהדי בשיקטאש

לאצטדיון טוטו-טרנר יגיעו הערב קרוב ל-1,000 אוהדי בשיקטאש, אך העניין הגדול מבחינת הבאר שבעיים יתרחש בשבוע הבא באיסטנבול. אצטדיון וודאפון החדיש יהיה גדוש בלמעלה מ-40 אלף צופים שיחשפו את האוהדים מישראל לחויה נדירה ורועשת במיוחד. "אין להם (לאוהדי באר שבע, י"ז) ממה לחשוש, אוהדי בשיקטאש מאוד מסבירי פנים. רק אם אוהדי באר שבע יעשו משהו נגד אלו של בשיקטאש בישראל, זה עשוי להשתנות", דיקיג'י מזהירה בחיוך. אין לדעת מה מתכננות שתי הקבוצות לקראת המשחק הערב, אך מה שבטוח הוא שביציע הקטנטן שיאכלס את חברי הצ'ארשי יהיה מעניין מאוד.

הפופולריים