הארכיון הלאומי של ארצות הברית חשף הלילה (שישי), בהוראת הנשיא דונלד טראמפ, קרוב ל-3,000 מסמכים מחקירת ההתנקשות בנשיא ה-35 ג'ון אף קנדי. ברגע האחרון, לבקשת הבולשת הפדרלית (אף-בי-אי) וסוכנות הביון (סי-אי-איי), עיכב טראמפ את פרסומם של מאות מסמכים מן הארכיון.
2,800 מסמכים הועלו מיידית לאתר הארכיון הלאומי והיתר יפורסמו "על בסיס מתגלגל" עד 26 באפריל 2018. מהסי-אי-איי נמסר לסוכנות רויטרס כי כל 18 אלף המסמכים של הארגון ייחשפו בסופו של דבר ורק כאחוז מתוכנם יצונזר.
החומר שהתפרסם אינו כולל גילויים מרעישים ולא צפוי לסתום את הגולל על תיאוריות הקשר הרבות שנפוצו במרוצת השנים. מסקנות החקירה הרשמית היו שהיורה לי הארווי אוסוולוד פעל לבדו כשירה ב-22 בנובמבר 1963 מחלון בבניין מחסן הספרים לעבר הלימוזינה הפתוחה של הנשיא. בחומר שפורסם כלולים, בין השאר, תזכירים שחיברו ראשי קהילת המודיעין במרוצת השנים ועדויות שנגבו מעדי ראייה להתנקשות בדאלאס. מהמסמכים עולה כי האף-בי-אי קיבל שיחה מאדם שדיבר בקול רגוע ואמר שהוא חבר בוועדה שבכוונתה להרוג את אוסוולד, יום לפני שהוא נרצח.
עוד נחשף במסמכים כי ה-סי-אי-איי שקל אפשרות לשכור מאפיונר אמריקאי על מנת להתנקש במנהיג קובה פידל קסטרו בימים הראשונים של ממשל קנדי בסוף שנות ה-50. כמו כן ב-1962 הממשל שקל ניסיון להפיל את הממשל הקובני על ידי חבלה במטוסים שמגיעים מקנדה לקובה.
קטע מסמך על חקירת נסיעתו של לי הארווי אוסוולד ממקסיקו סיטי לארצות הברית, שפורסם לראשונה
ממסמכי המודיעין האמריקני עולה כי חודשיים לפני הירי בדאלאס, ביקר אוסוולד בשגרירות ברית המועצות במקסיקו ודיבר ברוסית קלוקלת עם הקונסול ולרי קוסטיקוב, שהיה סוכן של הקג"ב. המפגש עסק להערכת האף-בי-איי בניסיונו של אוסוולד לקבל סיוע בהשגת דרכון או אשרת כניסה. המודיעין האמריקני עקב במשך שנים אחר תנועותיו של אוסוולד בשל ביקוריו בברית המועצות, שם נפגש עם רעייתו מריאנה ניקולאייבנה.
לי הארווי אוסוולד בתחנת המשטרה בדאלאס, נורה למוות יום אחרי ההתנקשות בנשיא (צילום: אי-פי)
עוד מתברר כי עשרים וחמש דקות לפני ההתנקשות בקנדי, התקבלה במערכת העיתון הבריטי "קיימברידג' ניוז" שיחת טלפון ובה הזהיר אלמוני שמשהו גדול הולך לקרות בארצות הברית. המטלפן המליץ לכתב שקיבל את השיחה לעמוד בקשר עם השגרירות האמריקנית בלונדון.
ממסמכים אחרים עולה כי ריצ'רד הלמס, שהיה ראש הסי-אי-איי, נהג לומר שהנשיא לינדון ג'ונסון האמין שקנדי נורה משום שהורה להתנקש בנשיאה של דרום וייטנאם נו דן יים. על פי מסמך אחר, מקור של האף-בי-איי טען כי בידי הקג"ב מידע שלפיו הנשיא ג'ונסון, שהחליף את קנדי עם הירצחו, הוא שאחראי להתנקשות.
ב-1992 הורה הקונגרס כי כל התיקים החתומים הנוגעים לחקירת מותו של קנדי יפתחו במלואם לציבור לאחר 25 שנה, למעט אלו שהנשיא יאשר את השארתם חסויים. טראמפ אישר ביום שבת כי הוא יתיר את פרסום הקבוצה האחרונה של המסמכים שהיו מסווגים, המונים עשרות אלפי עמודים, בכפוף לקבלת "מידע נוסף".
כשהמועד התקרב החליט הממשל ברגע האחרון לפרוס את הפרסום הסופי על פני חצי השנה הקרובה, בזמן שסוכנויות הממשל יבחנו האם חלק מהמסמכים צריכים להישאר חוסיים או לעבור צנזורה. החוק מאפשר לנשיא להותיר חומרים חסויים, אם פרסומו יפגע בפעולות מודיעין, בביטחון הלאומי ובאכיפת החוק או אם שיקולי יחסי חוץ גוברים על האינטרס הציבורי בחשיפה מלאה.
רצח הנשיא קנדי היה האירוע הראשון בסדרת מקרי רצח על רקע פוליטי שזעזעה את ארצות הברית בשנות ה-60 של המאה ה-20 ובהם רצח אחיו רוברט אף קנדי וההתנקשות במנהיג זכויות האזרח מרטין לותר קינג.
