המחסור החמור בתורמי איברים בכלל, ובתורמי כליות בפרט, הוא מצוקה שנוגעת לרוב מדינות העולם. אך בעוד שרובן, כולל המפותחות ביותר על הגלובוס, צריכות להיאבק על כל איבר, ישנה מדינה אחת שמובילה את מספר תרומות הכליות – איראן. אז מה שונה בה ממקומות אחרים?
מאז שנות ה-80, בתקופה שאחרי המהפכה האסלאמית, שלטון האייתוללות האיראני איפשר לאזרחים לתרום כליה תמורת כסף. הרעיון היה להתמודד עם המחסור החמור בתורמים, והעסקה הפכה "משתלמת" לשני הצדדים: התורם מקבל כ-5,000 דולר על הכליה הבריאה שלו, כשהסכום מתחלק בין סבסוד מהממשלה לבין המושתל.
בדיוק באותן השנים, גם בארצות הברית ניסו להתמודד עם המחסור בתורמים על ידי מכירת כליות – אלא שמטעמים אתיים, יוזמי החוק נבעטו מחוץ לבית המחוקקים. האמריקנים לא רצו לראות עניים מתחילים למכור את איבריהם, והעדיפו להשקיע את הכסף דווקא בהסברה ובהעלאת המודעות. 30 שנים אחרי, התוצאות מדברות בעד עצמן: איראן נותרה המדינה עם מספר התרומות הגדול בעולם.
ואולם, הסיבה להיענות הגבוהה היא לאו דווקא סולידריות. המצב הכלכלי באיראן שתחת שלטון האייתוללות לא יציב, וחלק גדול באוכלוסייה המקומית מצא את עצמו בעוני קשה. המצב הזה, בשילוב החקיקה, יצר מציאות עגומה – הוא שהביא את הרפובליקה האסלאמית לראש טבלת התרומות.
