עולם הארכיאולוגיה רגש בשבוע שעבר עם עלייתה לשידור של הסדרה "אפוקליפסה עתיקה" בשירות הסטרימינג נטפליקס בהנחיית העיתונאי גרהם הנקוק. הנקוק הוא דמות ידועה בעולם הפסאודו-ארכיאולוגיה כבר שנים רבות, מעין אריך פון-דניקן גרסה 2.0 בלי החייזרים. אבל התרעומת העיקרית של הארכיאולוגים נגעה במקרה הזה להתקפה הישירה של הנקוק על ארכיאולוגים, ועל תחום הארכיאולוגיה כולו.
טענתו המרכזית הייתה שהארכיאולוגים כולם מסתירים, ביודעין ובכוונה כחלק מקנוניה חובקת עולם, את האמת על עברה המפואר של האנושות. מטרתם היא להעלים את הראיות לקיומה של ציוויליזציה אנושית עתיקה כבר בעידן הקרח האחרון, הרבה לפני שבני האדם החלו לעסוק בחקלאות לפני קצת יותר מעשרת אלפים שנה.
את הגישה של הנקוק אפשר להבין כבר משלוש הדקות הראשונות של הפרק הפותח של הסדרה. הוא יוצא בהן למעין מסע צלב נגד הארכיאולוגיה המדעית וכל העוסקים בה. הוא מתועד קורא להם "מומחים לכאורה", אומר שהם מתגוננים, יהירים ויומרניים, ומשוכנע שהם רואים בו "האויב מספר אחת שלהם" מאחר שהעז לצאת נגד "הפרדיגמה ההיסטורית".
הרטוריקה הזאת, שמציגה אותו כלוחם ללא חת בממסד המסואב, עשויה להוביל את הצופים לחשוב שניצב לפניהם אחד מגדולי הארכיאולוגים בכל הזמנים. אבל הנקוק עצמו מצהיר שהוא אינו ארכיאולוג. על פי הגדרתו הוא רק "עיתונאי שחוקר את הפרהיסטוריה האנושית". זה שווה ערך לכך שאגיד שאני ארכיאולוגית שמתעניינת במחלות עתיקות, ובאותה נשימה אטען שכל האפדמיולוגים המומחים לא מבינים דבר וחצי דבר בבריאות הציבור וטועים לגבי נגיף הקורונה. זה בסיס רעוע ששולל לחלוטין את יכולתו לעסוק בנושא בצורה אמינה. ובכל זאת, הוא עוסק בזה.
גרהאם הנקוק. צילום: Cpt.Muji, Wikimedia Commons
תרבות עולמית אבודה?
הנקוק הוא פסאודו-ארכיאולוג טיפוסי. הוא לא רואה שום צורך להציג ראיות חותכות לטענותיו, או לחלופין מסביר שאכן יש בעיה עם הראיות אבל הוא בכל מקרה צודק.
טענתו המרכזית של הנקוק היא שבמהלך עידן הקרח האחרון, שהסתיים לפני כ-12 אלף שנה, שלטה בעולמנו תרבות מסתורית ומתקדמת שאחיזתה השתרעה על פני כל היבשות בכדור הארץ עד שבאה אל סופה במבול אפוקליפטי. ניצולי החורבן היו אלה שלימדו את בני האדם מתקופת האבן את סודות החקלאות, האדריכלות וכל שאר הטכנולוגיות המתקדמות הנחוצות לקיומן של תרבויות אנושיות מורכבות.
ואז הנקוק מתפנה לשאול מדוע לא כתוב דבר וחצי דבר על התרבות הקדומה המתקדמת הזאת בספרי ההיסטוריה והלימוד? הסיבות שהוא מונה כמעט משעשעות. טענה אחת היא שהיא נעלמה בשיטפון והותירה אחריה מעט מאוד עקבות. שנית הוא טוען שבני האדם שכחו מקיומה. ואז הוא מקנח בהסבר הקונספירטיבי: ארכיאולוגים לא חוקרים את הממצאים שמעידים על קיומה של התרבות הזאת כי זה מאיים על התיאוריות הקיימות שלהם.
אבל כשיורדים לפרטים הקטנים מגלים שבשום שלב הנקוק לא באמת מציג ראיות של ממש לביסוס טענותיו, אלא רק מגוון של ראיות שליליות. כלומר הוא מתרץ שוב ושוב למה אין ראיות אמיתיות, ומסתמך לשם כך על לא יותר מאשר אוסף של אפשרויות, השערות וטענות שלא נבדקו.
הגיאולוגים תמימי דעים שזו תצורת סלע טבעית. "דרך בימיני" מציאות (ימין) מול דמיון. צילום: Declan Hillman (left), FtLaud, Shutterstock
דרושות: עובדות מבוססות
קחו לדוגמה את "דרך בימיני". במציאות מדובר בתצורת סלע תת-ימית באורך של כמעט קילומטר שמורכבת מסלעי אבן גיר מלבניים. מאז שהתגלתה בשנת 1968 במהלך צלילה ליד האי בימיני הצפוני בקבוצת איי בהאמה שבמערב האוקיינוס האטלנטי, נשמעו טענות לא מעטות שמדובר במבנה מעשה ידי אדם. אולי זו חומה, או כביש, או מזח, או שמא שובר גלים. באתרי תיירות לא מעטים אף מציגים אותה כחלק מהעיר המיתולוגית אטלנטיס. אבל עובדות והוכחות? אין.
מאחורי הטענות הללו עומדת רשימה צבעונית ומגוונת של אנשים, ביניהם הזואולוג ג'וזף מנסון ולנטיין, הבלשן צ'רלס ברליץ, הפסיכולוג גרג ליטל והאנתרופולוג סדריק ליאונרד. עכשיו נכנס לתמונה גם הנקוק – עיתונאי, שחוזר על הטענות הלא מוכחות של קודמיו. במציאות, הגיאולוגים תמימי דעים שדרך בימיני היא תצורת סלע טבעית, וחדלו לחקור את האתר כבר שנים ספורות אחרי שהתגלה. אין אפילו ארכיאולוג אחד שטוען שזו דרך מעשה ידי אדם.
הבעיה היא כמובן הקלות הרבה שבה אנשים מוכנים להיתפס להסברים רומנטיים לתופעות מורכבות, שלוקחים את סימני השאלה הרבים שקיימים בהכרח בחקר העבר ומחליפים אותם בסימני קריאה גדולים אך חסרי בסיס מציאותי. מכאן יכולים להיוולד סיפורים מפתים על כך שמבנים גדולים נבנו בידי חייזרים או בסיועם, ולא חלילה על ידי התושבים המקומיים ה"פרימיטיביים", או מעשיות כמו אטלנטיס. ברור גם למה מאמינים בהם: זה רומנטי, זה נשמע כמו סרט הוליוודי מופלא, זה בידור טוב, וכולנו אוהבות ואוהבים בידור. אבל כשמוכרים בידור כ"דוקו" או כעובדות, כאן מתחילות הבעיות.
על פי רעיונות דמיוניים מהמאה ה-19, אנשים שניצלו מהשמדת העיר המיתולוגית לימדו את המקומיים ה"פרימיטיביים" חקלאות ואת סודות הטכנולוגיה. שקיעת אטלנטיס. איור: Christian Darkin / Science Photo Library
בפרק האחרון של הסדרה, הנקוק ומגיש הפודקאסט חובב הקונספירציות רנדל קרלסון משערים שהמבול שהביא לדעתם לסופה של אותה ציוויליזציה מעידן הקרח העולמי נגרם מפגיעת שביט שהתרסק על כדור הארץ וגרם להמסת הקרחונים ולשקיעת שרידיה של אותה תרבות מתחת לגלי הים. אבל הרי אילו היה שביט גדול פוגע בעוצמה בכדור הארץ, היינו מצפים למצוא שרידים מהאירוע הטראומטי הזה. לכל הפחות סביר היה למצוא את מכתש הפגיעה שלו, כמו מכתש צ'יקשולוב ליד חצי האי יוקטן במקסיקו, שנוצר בעקבות פגיעת האסטרואיד שהביא לפי ההשערה להכחדת הדינוזאורים לפני 67 מיליון שנה.
אבל ההתרסקות העצומה של אותו שביט היפותטי לא הותירה כל סימן בפני כדור הארץ. למה? הנקוק וקרלסון טוענים שהוא נחת על קרחון והמיס אותו. זה כמובן הסבר נוח להפליא, שמאפשר בנשימה אחת לטעון שזה מה שגרם לשיטפונות וגם להסביר למה אין ראיות לאותה התנגשות ענקית, גם ממצאים עקיפים שיעידו על ההשפעות העולמיות של אירוע קטקליזמי כזה לא נמצאו בשום מקום. כאמור, הנקוק לא חש צורך להוכיח את הטענות שלו.
פגיעת אסטרואיד גדול מותירה שרידים שאפשר לגלות גם אחרי מיליוני שנה. גרגיר קוורץ פגוע, מכתש צ'יקשולוב | מקור: Max Alexander / B612 / Asteroid Day / Science Photo Library
כלים משוכללים – ומוגבלים
הנקוק מבסס רבות מטענותיו על מכשירי חישה מרחוק – למשל גלאי מתכות או מכ"ם חודר קרקע. ארכיאולוגים משתמשים בכלים כאלה באופן שגרתי, ונעזרים בהם כדי לקבל מידע ראשוני על מה שמצפה להם מתחת לפני הקרקע. אבל זה כל מה שהם – כלי עזר – ואי אפשר להסתמך עליהם כאמת מוחלטת.
כשארכיאולוגים נעזרים במכשירי חישה מרחוק, הם משתמשים בהם רק כדי לקבל רושם ראשוני של מה שצפוי להם כשיחלו את החפירה בפועל, ועל ידי כך יודעים טוב יותר היכן לרכז את מאמציהם. אך הם לעולם אינם קופצים למסקנות חד-משמעיות על סמך ממצאי המכשירים. גלאי מתכות, למשל, יאותת באותו אופן גם למספר מסמרי פרסות צלבניים ששקעו בחול וגם למטמון של מטבעות כסף. רק חפירה תאפשר לנו לדעת מה באמת גרם למכשיר לצפצף.
והנקוק? הוא מציג את ממצאי הסריקות הללו כעובדה, ומחליט על פיהם בלבד מה מסתתר מתחת לפני האדמה, לדוגמה, הנקוק מכריז כי באתר גונונג פדאנג הנמצא באי ג'אווה שבאינדונזיה יש חללים תת-קרקעיים. אבל לטענה הזאת אין בדל של ראיה ארכיאולוגית ישירה שתגבה אותה. כל התזה שלו מבוססת על אות ממכשיר חישה תת-קרקעי שמלכתחילה יכולותיו מוגבלות ולא בהכרח מדויקות.
בעידן הקרח האחרון לא שלטה בעולמנו תרבות מסתורית, אך כן היו ממותות. משפחת ממותות | איור: Paul Becx, The Netherlands / Science Photo Library
לאן נעלמה התרבות העתיקה?
הנקוק גם טוען שבאתרים שעליהם הוא מדבר לא נעשו חפירות ארכיאולוגיות. הטענה הזאת פשוט שקרית. פרט לאחד, כל האתרים שמוזכרים בסדרה, ובכלל זה גוּנוֹנְג פדאנג באינדונזיה, צ'ולולה במקסיקו, המגליתים של מלטה, גובקלי טפה בדרום מזרח טורקיה, פּוֹבֶרְטי פוינט המדינת לואיזיאנה שבארצות הברית ודֶרִינְקוּיוּ בטורקיה, נחפרו ונחקרו. המידע עליהם רב והפרסומים המדעיים והפופולריים על אודותיהם הם רבים. האתר היחיד שלא נחפר הוא דרך בימיני, שנמצא כאמור מתחת לפני הים. באף אחד מהאתרים הללו לא התגלו ממצאים שמעידים כי בני אדם התיישבו בהם כבר בעידן הקרח, וההתיישבות הראשונה בכולם מאוחרת באלפי שנים.
אבל הנקוק מנסה בכל כוחו לשכנע, ובהיעדר ראיות הוא פונה לטיעונים מעגליים. הוא אומר שאילו הייתה קיימת תרבות מתקדמת במהלך עידן הקרח, אזי מבנה מסוים היה קיים בעידן הקרח; ואם המבנה הזה הוא מעידן הקרח אז מובן מאליו שהייתה תרבות מתקדמת בעידן הקרח. הוכחות? ראיות? למה? בשביל מה זה טוב?
העובדה היא שיש היום המון מידע על עידן הקרח, שהצטבר במשך שנים רבות בזכות חפירות ומחקרים שנעשו באתרים בכל רחבי העולם. כל המידע הרב הזה זמין כיום באינטרנט. מעניין איך ייתכן שתרבויות הציידים-לקטים הללו, שהנקוק טוען שהטכנולוגיה שלהם הייתה נחותה משמעותית מזאת של תרבות עידן הקרח המתקדמת שהוא מתאר, הותירו אחריהן שפע עצום של שרידים פיזיים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות מדעיות ומסודרות. הממצאים כוללים כלי אבן, צלמיות, עצמות, סימנים שמעידים על קיומם של מבנים משפחתיים ומסעות הגירה, שרידי סעודות, שלדי בני אדם וחיות, זרעים ועקבות. כלומר, כשיש תרבות ממשית היא משאירה עקבות. אז לאן נעלמו עקבותיה של אותה תרבות מתקדמת של הנקוק? התשובה היחידה שיש להנקוק להציע היא "מבול" ששטף כל שריד וזכר לציוויליזציה האבודה והנשכחת.
תרבויות ציידים-לקטים וחקלאים קדומים השאירו ראיות לקיומן, אז היכן הראיות לתרבות המתקדמת של הנקוק? ארכיאולוג בפתח מערה, סמוך לחורבת מדרס | צילום: Dan Shachar, Shutterstock
יתר על כן, בניגוד לטענות החוזרות ונשנות של הנקוק לגבי הציידים-לקטים, הייתה להם טכנולוגיה מורכבת, שכללה כלים רב-תכליתיים מעצמות או אבנים, מלכודות ציד רבות חלקים ועוד כהנה וכהנה. הארכיאולוגים וארכיאולוגיות בימינו בפירוש לא מתייחסים אליהם כאל אנשים פשוטים או "פרימיטיביים".
הנקוק יוצא בגלוי נגד מדענים ופוסל כמעט לגמרי את הלגיטימציה של הארכיאולוגים, בטענה שמשום מה הם מפספסים את הממצאים החשובים. המציאות כמובן שונה מאוד. אילו היה הנקוק טורח לקרוא לעומק את שלל הפרסומים והדוחות הארכיאולוגיים של חפירות שנעשו באתרים שעליהם הוא בנה תילי תילים של השערות, הוא היה מגלה שכל הטענות שלו לא רלוונטיות.
הבעיה הגדולה עם הסדרה של הנקוק היא שהיא מציגה את עצמה כסדרה תיעודית מדעית כביכול. ליומרה הזאת אין כל בסיס ובשום פנים ואופן אי אפשר לסמוך על המידע שניתן בה על תרבויות העבר. הוא לא מבוסס על עבודה מדעית, אלא על רעיונות והגיגים. הם אולי משעשעים, אבל הם לא מדע.