לאחר שבסוף השבוע הכריז נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי כי יגיש בקשה לקבלה מזורזת של ארצו לברית נאט"ו, במדינות הבלטיות, בגרמניה ובארצות הברית הגיבו לבקשה. המדינות הבלטיות הגיבו בחיוב לבקשה, גרמניה התנגדה ואילו האמריקנים התחמקו. הבקשה הגיעה אחרי שביום שישי הודיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על סיפוח ארבעה מחוזות באוקראינה.
פירוש קבלה שכזו הוא אחד - מלחמה חזיתית בין מדינות הברית לבין רוסיה, בגלל סעיף 5 לאמנת נאט״ו. רק הסכמה של 30 מדינות הברית יכולה לאשר קבלה של חברה חדשה, אך באירופה חלוקים.
גרמניה מסתייגת מהאצת קבלתה של אוקראינה לנאט"ו. "אנחנו ממשיכים לתמוך בזכותה של אוקראינה להגנה עצמית, כולל עם נשק כבד, אבל אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להבטיח שמדינות אחרות ונאט"ו לא ייגררו למלחמה הזו", אמרה שרת החוץ אנאלנה בארבוק בריאיון למגזין פוקוס.
שרת ההגנה כריסטין למברכט נתנה הצהרה דומה. ״כמובן, שאוקראינה חופשית לבחור את הברית שבה היא מרגישה בנוח. עם זאת, ההצטרפות לנאט"ו כפופה לדרישות מסוימות. השאלה תידון כעת בין 30 מדינות נאט"ו. גרמניה לא תחליט לבד," אמרה למברכט.
אתמול פירסמו שרי החוץ של המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה הודעת תמיכה אחידה בבקשתה של אוקראינה להצטרף לברית הצפון אטלנטית: ״החברים הבלטיים של אוקראינה תומכים באופן מלא בקבלתה לנאט״ו האפשרי. ההשראה האמיצה של אוקראינה יכולה רק לחזק את הברית שלנו״.
ומה לגבי ארצות הברית? היא טרם הבהירה את עמדתה לגבי הצטרפות מהירה של אוקראינה לנאט״ו. בקונגרס חלוקים בסוגייה, ויו״ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, שנשאלה על כך בידי עיתונאים, התחמקה ואמרה שהיא מתחייבת ל״דמוקרטיה באוקראינה״.
היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן התחמק גם הוא מתשובה ברורה באומרו: ״הדרך הטובה ביותר שבה נוכל לעזור לאוקראינה היא באמצעות תמיכה מעשית בשטח", ואילו מזכיר המדינה בלינקו אמר את המשפט הלא מחייב: ״אנחנו תומכים מאוד בהכנסת מדינות שמבקשות להצטרף וזה יכול להוסיף ליכולות של נאט"ו".
שרת החוץ הקנדית מלאני ג'ולי הביעה דווקא תמיכה בבקשתה של אוקראינה ואמרה בתום פגישה עם עמיתה האמריקני אנתוני בלינקן: ״אנחנו מאמינים במדיניות הדלת הפתוחה של נאט"ו ותמיד היינו בעד הצטרפות אוקראינה לנאט"ו״.
