לפי המדגמים בבחירות באיטליה, ג'ורג'יה מלוני ומפלגתה "האחים האיטלקיים" זוכים לרוב מובהק בשני בתי הפרלמנט, ויוכלו להרכיב את הממשלה הבאה בארץ המגף. מפלגתה הימנית של מלוני זכתה הלילה (שני) ב-22%-26%, מה שסולל את איטליה בדרך לממשלה הימנית ביותר בתולדות איטליה מאז מלחמת העולם השנייה - וגם לאפשרות שמלוני תהיה האישה הראשונה לכהן בתפקיד ראש הממשלה במדינה.
נתון ההצבעה בבחירות הללו היה הנמוך ביותר בתולדותיה של איטליה - 64%. הפתעת הבחירות הוא דווקא סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה לשעבר. הוא ומפלגתו "קדימה איטליה" זכתה לפי המדגמים ב-8% ותהיה כוח משפיע בקואליציה שתקום, בניגוד לתחזיות.
מלוני בנאום הניצחון, הלילה. צילום: רויטרס
באיחוד האירופי חששו מאוד מתוצאות שכאלה. בעיקר בכל הקשור למשטר הסנקציות נגד רוסיה כשברלוסקוני וגורמים אחרים בימין האיטלקי מגלים נכונות להקל בעיצומים כדי למתן את משבר יוקר המחייה ומחירי הגז. האינפלציה באיטליה עומדת על 9.1%, הנתון הגבוה ביותר מבין מדינות האיחוד.
מלוני אמרה הלילה בנאום הניצחון שלה: "האיטלקים בחרו בכיוון ברור- ממשלת ימין בהובלת האחים האיטלקיים. סוף כל סוף לאיטלקים תהיה ממשלה בדיוק לפי מה שקבעו הקלפיות. מטרתנו -שהאיטלקים ישובו להיות איטלקים גאים".
הבעיות של האיטלקים: אנרגיה ותעסוקה
המספרים אותם רואים האיטלקים בחשבונות החשמל שלהם לא מפסיקים לעלות, וזה פוגע בכמעט כל משק בית או עסק פרטי. בשיחה עם ה-BBC סיפרה אודרי, בעלת גלידרייה מהעיר אוסטיה שמחוץ לרומא, כי חשבונות החשמל והגז שלה גדלו פי שלושה בעת האחרונה והיא נאלצת כעת לשלם 6,000 יורו בחודש.
אבל זה לא רק האנרגיה אלא גם המחסור במוצרים, תוצאה נוספת של השפעת העיצומים על רוסיה. "מחיר השמן יותר מהכפיל את עצמו", מספרת אריקה, גם היא תושבת אוסטיה. "ראיתי את זה כשיצאתי לקניות והשארתי את זה על המדף".
כמו בכל מדינות אירופה, מחירי האנרגיה שלא מפסיקים לעלות מכניסים את הכלכלה לסחרחורת. באיטליה האינפלציה כבר מגיעה ל-9.1%, הנתון הגבוה ביותר למדינה באיחוד האירופי.
אבל עוד לפני משבר האנרגיה, המלחמה ואפילו הקורונה - היה משבר חריף של תעסוקה וחוסר יציבות כלכלית בקרב בני ה-18 עד 40 במדינה. האבטלה בקרב הצעירים הגיעה לשיא בעיקר בעיירות וכפרים במרכז ודרום המדינה, שם ניתן למצוא שיעור אבטלה של 50%-30% בקרב צעירים.
והצעירים הם חלק מבעיה רחבה יותר, של עוני כבד לאורכה ולרוחבה של איטליה. על פי המכון האיטלקי לסטטיטיקה, מספר משקי הבית החיים בעוני יחסי עומד על ממוצע של כמעט 11%. רוב המשפחות החיות מתחת לקו העוני מתגוררות בדרום, שממשיך להיות החצר האחורית של איטליה עם יותר מ-20% מהאוכלוסייה שחיה בעוני.
אי-יציבות פוליטית
הממשלה היוצאת באיטליה, שהורכבה בשיא משבר הקורונה והיו שותפים לה כמעט כל סיעות הפרלמנט, הייתה הממשלה ה-70 מאז מלחמת העולם השנייה. בעוד בישראל ממהרים לפזר את הכנסת וללכת לבחירות, האיטלקים מעדיפים להקים ממשלות מרובות בכהונה אחת של בית המחוקקים. כך שמאז הבחירות האחרונות בשנת 2018 כיהנו באיטליה שלוש ממשלות, כל פעם עם הרכב קואליציוני אחר ושני ראשי ממשלה.
אין המשכיות במדיניות או ברפרמות, ומוסדות המדינה תקועים. הפוליטיקה האיטלקית מפולגת באופן קיצוני ומתקשה למצוא מכנה משותף רחב. כך, מאז 2011 לא היה באיטליה ראש ממשלה שעמד בראש מפלגה ביום הבחירות. לקח חודשים עד שסיעות הפרלמנט הסכימו על מועמד ולעיתים אף הוצנח ראש מממשלה טכנוקרטי מטעם נשיאי איטליה כדי שהמערכת תוכל להסיר מעצמה אחריות בכל הקשור למציאת מועמד מבין חברי הפרלמנט.
אל מול כל אלה נוצר מיאוס גדול מהמערכת הפוליטית והיכולת שלה למצוא פתרונות עבור בעיותיו של האזרח הקטן. לפני כמעט 10 שנים זו הייתה מפלגת "חמשת הכוכבים" האנטי-ממסדית שסחפה את איטליה ואף הגיעה להישג שיא של 32% תמיכה בבחירות לפני חמש שנים.
אבל עכשיו המיאוס ואפילו השנאה למערכת מביאים מיליוני איטלקים להצביע למי שעד לפני זמן לא רב הייתה דמות משנית ממפלגה קטנה - ג'ורג'יה מלוני.
מי את ג'ורג'יה מלוני?
מלוני, בת 45, גרושה ואם לילדה. היא בת לאם יחידנית ורומית גאה, שלא מסתירה את המבטא הכבד שלה. היא עיתונאית במקצועה, וכבר בגיל 21 נבחרה לפרלמנט. בגיל 31 הפכה לאדם הצעיר ביותר לשמש בתפקיד שר, עת הייתה השרה לענייני צעירים ונוער בממשלת ברלוסקוני השלישית (2008-2011).
מלוני, מייסדת ומנהיגת מפלגת "האחים האיטלקים" (FdI), צפויה לפי כל הסקרים להפוך אחרי הבחירות לאישה הראשונה בתולדות איטליה שתכהן בתפקיד ראש הממשלה. מפלגתה, ששמה לקוח משם ההמנון הלאומי של איטליה, היא גלגול מאוחר של מפלגה נאו-פשיסטית בשם "התנועה הסוציאלית", שקמה בשנות ה-70 על ידי ממשיכי דרכו של הדיקטטור בניטו מוסוליני. בשנות ה-90', המפלגה עברה טרנספורמציה משולי הימין הרדיקלי אל עבר המיינסטרים של גוש המרכז-ימין, תחת השם "הברית הלאומית" ולאחר מכן הוחלף שמה ל"אחים האיטלקים". מלוני ובכירי מפלגתה מכנים אותה מפלגה שמרנית-מרכזית.
מוסד המשפחה והאמונה הנוצרית עומדים בלב האידאולוגיה של מלוני. בנאום שנשאה בפני תומכי ימין ברומא לפני שלוש שנים, היא בחרה לסכם את משנתה בכמה מילים: "אני ג'ורגי'ה, אני אישה, אני אמא, אני נוצרייה - לא תיקחו את זה ממני!".
מלוני מובילה קו ברור נגד מה שהיא מכנה "לובי הלהט"ב" וכוונות החקיקה מהצד השמאלי של המפה, כמו הסרת מעמד "אב ואם" מתעודות זהות והחלפתם ב-"הורה 1" ו-"הורה 2". "עבורם (השמאל) המשפחה היא אויב, הזהות הלאומית היא אויב, הזהות המינית היא אויב. כל מה שמגדיר אותנו הוא האויב מבחינתם", אמרה מלוני באותה עצרת.
בעוד שבעבר סיסמת הבחירות שלה הייתה "אלוהים, משפחה ומולדת", בקמפיין הבחירות הנוכחי מלוני התרחקה מעט ממילים נוקבות כמו אלה שהשתמשה בהן בעבר ואימצה סיסמה חדשה: "מוכנים להציל את איטליה". עם זאת, היא המשיכה בעמדתה להגן על מוסד המשפחה, גם אם במילים רכות יותר. לפני שבועיים, כשפרץ פעיל להט"ב לבמה בזמן עצרת בחירות בעיר בארי, היא ניהלה איתו דיון מול אלפי תומכיה ואמרה לו: "זה היופי בדמוקרטיה, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה ואני יכולה להגיד מה שאני רוצה".
נושא מרכזי נוסף שבו מתמקדת מלוני הוא נושא ההגירה הבלתי-חוקית. איטליה היא אחת הנפגעות הראשיות מהסחר בבני אדם שמתפרש בכל גזרות הים התיכון. אחת מתוכניותיה היא לסגור את החופים של המדינה, דבר שעלול להכניס אותה לעימות עם האיחוד האירופי ושיטת המכסות, שלו שכביכול נועדה לאזן את כמות הפליטים והמהגרים שנכנסים למדינות החברות.
מלוני היא אף תומכת מובהקת בשוק חופשי ואחת ההצעות המרכזיות שלה להפחתת משבר יוקרה המחיה הוא מס שטחי (FLAT TAX) לכל מי שמרוויח פחות מעשרת אלפים יורו וקיצוץ דמרטי במסים.
בסרטון שהפיצה לפני כחודש ויועד לקהל הבין-לאומי, טענה מלוני כי מפלגתה דומה למפלגת הליכוד הישראלית. "היה לי את הכבוד לעמוד בראש ארגון הגג של מפלגות השמרנים באירופה, שחולק ערכים וחוויות יחד עם המפלגה השמרנית בבריטניה, המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית ומפלגת הליכוד הישראלית".
איך מלוני ו"האחים האיטלקים" הפכו למפלגה הגדולה באיטליה לפי הסקרים?
מלוני ומפלגתה התמודדו באופן עצמאי בשתי מערכות הבחירות האחרונות (2013 ו-2018) וקיבלו 2% ו-4% מקולות הבוחרים. הייתה זו מפלגה קטנה ושותפה זוטרה בגוש המרכז-ימין, שהושפעה בעיקר ממנהיגותם של סילביו ברלוסוקני ומתיאו סלביני, מנהיג מפלגת "ליגה" ושר פנים לשעבר. "האחים האיטלקים" מעולם לא השתתפה בממשלה וחבריה לא החזיקו בנוכחות מרשימה בבתי פרלמנט מחוזיים וגם עירוניים.
אבל נראה שהחלטה אחת סידרה למלוני כרטיס ישיר לכיסא ראש הממשלה. בתחילת 2021, כשאיטליה ליקקה את הפצעים מטראומת מגפת הקורונה, המערכת הפוליטית שוב נקלעה למשבר והנשיא, סרג'יו מאטרלה, החליט להביא מועמד מטעמו - מריו דראגי, ראש הבנק האירופי לשעבר.
משבר הקורונה והמשבר הכלכלי שבא איתו הביא כמעט את כל המפלגות, מימין ומשמאל, לשתף פעולה ולקחת חלק בקואליציה בראשה עמד דראגי. מלוני, על 32 חברי הפרלמנט שלה (מתוך 630 צירים), הבינה שזו ההזדמנות שלה להפוך לראש האופוזיציה.
וכך לאורך שנה וחצי, קיבלה מלוני מעמד רשמי וחשיפה לה לא זכתה מעולם. סגנון הדיבור הישיר, הפשטות וגם היותה אחת שמגיעה ממעמד הפועלים ולא קשורה למעגלי האליטה הפוליטית והכלכלית, הפכו אותה מיד למועדפת מצד כל אלה שמאסו בפוליטקאים הישנים.
מתיאו סלביני, מנהיג מפלגת "ליגה" שנחשב עד אז למועמד הטבעי של הימין לראשות הממשלה, החל לאבד מקסמו אחרי שהצטרף לממשלה. לא מעט קולות שחנו אצלו, וכן אצל תנועת "חמשת הכוכבים" שאינה מפלגת ימין, החלו להימשך למלוני.
כבר באוגוסט 2021 מפלגת "האחים האיטלקים" עקפה לראשונה את סלביני והפכה לכוח המוביל בימין. עם התפרקות ממשלת דרגי בתחילת חודש יולי וההליכה לבחירות, מלוני ומפלגתה היו בסקרים בשוויון עם המפלגה הראשית של גוש המרכז-שמאל, המפלגה הדמוקרטית. אבל בתוך שבועות ספורים, בעוד המרכז-שמאל נראה מפוזר ומתעסק בירי בנגמ"ש, וכששותפיה לימין לא תופסים תאוצה, "האחים האיטלקים" לקחו את ההובלה עד לשיא של 25%. ההבנה שג'ורג'יה מלוני מועמדת לראשות הממשלה התקבעה.
