הנה שאלה לא צפויה: הייתם רואים הוצאה להורג בשידור ישיר בטלוויזיה? שאלה די מטרידה, נכון? אז זהו, שבשביל תושבי מצרים, לגמרי ברור מה התשובה עליה - כן. אבל איך בכלל הגענו למצב שבו המון זועם דורש נקמה, ובית המשפט ממליץ על הוצאה להורג בשידור חי? בשביל להבין את זה צריך לחזור לרצח המזוויע של הסטודנטית המצרית ניירה אשרף, ששבר חומות של אדישות והטריף את העולם הערבי.
תיעוד הרצח של אשרף הוא מהקשים שנראו במצרים. הסטודנטית ניירה אשרף הגיעה לשערי האוניברסיטה שלה בעיר אל-מנסורה. שם, לעיני עשרות עוברים ושבים התנפל עליה מוחמד עאדל, חבר לספסל הלימודים, ושחט אותה בסכין - רק בגלל שסירבה להינשא לו.
הרצח המחריד של אשרף הפך לנושא חם במדינות ערב כבר כמה חודשים, וזה בכלל לא דבר מובן מאליו. במיוחד במצרים, המדינה שבה הוא התרחש, ונחשבת אחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם לנשים. כשהתקשורת יצאה לרחוב ושאלה את המצרים מה דעתם, הסביר אחד מהם: "אני בעד שיוציאו אותו להורג בשידור חי מול החברה כולה כדי שכל גבר צעיר יהיה מטולטל מהדבר הזה".
"למרבה הצער, במצרים, לפי המספרים של 2014", אמר איש דת מצרי במהלך הפגנת נשים נגד אלימות ב-2016, "יש בבתי הדין לענייני משפחה 18,500 מקרי אונס של נשים נשואות". ולמרות זאת - הרצח המזעזע של ניירה אשרף הצליח לטלטל מיליוני אנשים. מחאה גדולה סחפה את הרשת במצרים תחת ההאשטג "צדק לניירה".
אולפני הטלוויזיה לא נשארו מאחור. המגישה המצרית למיס אל-חדידי, למשל, אמרה בשידור: "אפילו אם הם היו מאורסים או נשואים - אין שום הצדקה לרצח. יש לך אישה, האם אתה רוצח אותה משום שהוליכה אותך שולל, משום שהיא התגרתה בך במיניבוס?". גם המגיש המצרי נשאת א-דיהי הזדעק: "אני חש שסכנה אמיתית מתרגשת עלינו. למה האנשים כבר לא פוחדים מהחוק? למה האנשים האלה לא מפחדים מעונש מוות?".
אבל רגע. עד עכשיו דיברנו רק על חצי מהתמונה - כי מעבר למחאה והזעם בעקבות הרצח, הגיעו גם תגובות אחרות. הכי בולטת הייתה זאת של המטיף המצרי מברוכ אל-עטייה שאמר בסרטון בפייסבוק: "האישה צריכה להיות עם חיג'אב כדי לחיות. עליה ללבוש בגדים רחבים כדי לא לפתות. אם החיים שלך יקרים בעבורך, עליך לצאת מכוסה". הסרטון הזה עורר מהומת אלוהים ותגובות נזעמות, מה שאילץ אותו להתנצל.
האזהרות שהאשמת הקורבן מעודדת רציחות נוספות, לא נאמרו כנראה בחלל ריק. זמן לא רב אחר כך זה קרה שוב - הפעם בירדן. אימאן אירשיד, סטודנטית שיצאה ממבחן באוניברסיטה ברבת עמון, נורתה למוות בידי סטודנט אחר שנמלט מהמקום. כשכוחות הביטחון הגיעו אליו בתום מצוד של יומיים, הוא התאבד. וזה לא הסוף: מאז הרצח של הסטודנטית המצרית והסטודנטית הירדנית דווח על מקרי רצח נוספים במצרים, באמירויות, בלבנון וגם כאן בישראל.
למרות החדשות המחרידות שמגיעות מכל רחבי העולם הערבי - בכל זאת אפשר להרגיש בתחילתו של שינוי. כי בעבר, אירועים כאלו היו נסגרים בשקט - בסולחה בין המשפחות ובלי שאיש יידע עליהם. הסיקור התקשורתי והסערה הציבורית מלמדים על אחד השינויים הכי גדולים שעובר העולם הערבי בעשור האחרון. למרות האכזבה הגדולה מהאביב הערבי - אפשר לומר שדבר אחד יצא ממנו: הוא הביא את קולן של נשים לקדמת הבמה.
בשנת 2021 נרצחו במצרים 296 נשים - קצב של 24 נשים בכל חודש. הוצאה להורג בשידור חי היא צעד קיצוני ולא נתפס עבורנו, אבל בשכונה הקשוחה שלנו - לפעמים זו הסימן שמעיד על שינוי כיוון.