לפני שלוש שנים פתח דייב הודג'ס מאוקלנד כנסייה מעט שונה מהמקובל. השם הבלתי רשמי שלה הוא "הכנסייה הפסיכדלית". מי שמגיע לכנסייה מקבל לפני התפילה מנה של פטריות הזיה. בין אם הוא רוצה להרגיש קרוב יותר לאלוהים, ובין אם הוא מבקש להתמודד עם מצוקות הנפש.
"קנאביס יכול לעזור לך להבין את החיים שלך ומה שיש מסביבך. פטריות יכולות לקחת אותך למקומות הרבה יותר רחוקים", מספר הודג'ס. מה שקורה בין כותלי הכנסייה הלא כנסייתית הזאת, הוא חלק מתופעה עולמית, שבה האדם מושיט את ידו יותר ויותר אל עבר הפטריות האסורות. ומגלה את הפוטנציאל הטמון בהן.
מה שגורם לכל ההזיות הוא חומר בשם פסילוסיבין, שנמצא בכמויות שונות בחלק קטן מהפטריות. למעשה, תוצר הפירוק שלו בגוף - הוא שגורם לאפקט הפסיכדלי, ומשפיע על המוח. "כשאתה בטריפ זו חוויה רגשית מאוד", מתאר הודג'ס. "זה יכול להיות מפחיד למשל אתה יכול להרגיש כאילו אתה עומד למות".
אלא שמלבד ההזיות, לחומר הזה יש יכולות לסייע בלא מעט מצבים נפשיים. תרופות פסיכיאטריות תרמו מאוד לצמצום אשפוזים ומקרי מוות לאורך ההיסטוריה, אבל הן רחוקות מלהוות טיפול מושלם. מחקר שפורסם באפריל השנה, למשל, הסיק שנוגדי דיכאון לא משפרים את מצב המטופלים בטווח הארוך - וכאן בדיוק נכנסות הפטריות.
פרופסור בנימין לרר הישראלי, לדוגמה, הקים לפני 30 שנה מעבדה במטרה למצוא טיפולים יעילים יותר ומזיקים פחות למחלות פסיכיאטריות. לאחרונה החל להתמקד בפסילוסיבין, ובהשפעה שלו על המוח וכעת מנסים במעבדה שלו להבין, אם וכיצד אפשר לנטרל את האפקט ההזייתי, ולשמור על התועלת הרפואית.
"אנחנו מאוד מעוניינים בשאלה - האם האפקט ההזייתי נחוץ לפעולה של החומרים האלה", אמר לרר. "אנחנו פשוט לא יודעים. אם אתה יכול למצות מהחומר הזה טיפול שלא דורש את ההזיות, זה יחסוך הרבה כאב ראש והרבה מאוד כסף וינגיש את הטיפול להרבה יותר אנשים". בישראל התחום מפותח למדי, וכמה מחקרים נמצאים בשלבים מתקדמים. בתחילת השנה אף התקיים בפעם הראשונה דיון בכנסת על שימושים רפואיים בסילוסיבין.
