בחודש יוני 1972 נעצרו חמישה אנשים בעת ניסיון פריצה למטה המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון. שנתיים לאחר מכן, המעצר הזה התגלגל להתפטרותו של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון. זו הייתה סיומה של פרשת ווטרגייט, והחודש ציין העולם 50 שנה לפרשה הזו, שנחשבת לפרשת השחיתות הפוליטית הגדולה בעולם, ולמופת של עבודה עיתונאית שחשפה אותה.
50 שנה לווטרגייט | מיתוס מול מציאות: הציבור אוהב סרטים על עיתונות חוקרת, אבל שונא עיתונאים - "העיתונאי החוקר עושה דברים שנורא מרגיזים מוקדי כוח גדולים ואולי ציבורים רחבים"@MoavVardi בשיחה עם @RavivDrucker ב-#העולם_היום pic.twitter.com/FcksWoqi3C
— כאן חדשות (@kann_news) June 27, 2022
מואב ורדי שוחח עם רביב דרוקר, שהסביר למה דווקא הפרשה הזו התקבעה כדבר הכי גדול של שחיתות ציבורית ותחקיר עיתונאי. "העבירה הייתה קטנה יחסית, אבל זה הביא להתפטרות של נשיא. אין דבר יותר גדול מזה. בנוסף, ווטרגייט היה סיפור עם המון טוויסטים וגם התגלה שיש הקלטות".
בהמשך שוחחו השניים על אהדת הקהל כלפי העיתונאים החוקרים. דרוקר הוסיף: "באופן טבעי העיתונאי החוקר עושה דברים שנורא מרגיזים מוקדי כוח גדולים ואולי ציבורים רחבים. אם עיתונאי חוקר נאבק עם מוקד כוח, המוקד ישרוף אותו. לעיתונאים בווטרגייט היה משקל, אבל הם לא היו אהובים בוושינגטון. וודוורד וברנסטין עשו את התחקיר וניקסון נבחר ברוב כמעט חסר תקדים ב-1972. מה שקרה אז – זה הפך לשחור ולבן, לא נשארו סימני שאלה".
