בזמן שהחיים נעצרו מאז תחילת המלחמה וכולם מנסים לשרוד, בקייב יש מי שזקוקים לטיפול מסביב לשעון - והן החיות, בגן החיות של אוקראינה שנמצא בעיר הבירה. כל חיה מגיבה אחרת לאזעקות והדי הפיצוצים שנשמעים ללא הפסקה: הפיל כמעט ואינו יוצא לטייל, הנמרים מסתתרים במערה והקרוקודילים מסרבים לאכול כשהאדמה רועדת. מבקרים אין, ואת החיות מלטפים ומאכילים רק כמה עובדים מסורים שמתגעגעים לצחוק של הילדים ואומרים - בקרוב הכול יגמר, אוקראינה תנצח.
מנהל גן החיות קיריל טרנקין מספר כי בעבר היו מבקרים במקום 700 אלף איש בשנה. "כבר היינו במצב דומה בשנה שעברה בגלל הקורונה, אבל עכשיו אנחנו עומדים כאן ושומעים הפצצות במקום צחוק של ילדים" הוא מספר. טרנקין ניגש לפיל הוראנס בן 17 - עליו השמירה היא בין הצמודות ומתאר את ההשפעה הקשה של הלחימה על החיה העצומה: "ביום ה-20 של המלחמה הוצאנו אותו החוצה ל-15 דקות. יום אחד היו הרבה הפצצות אז לא הוצאנו אותו בכלל".
אוקסנה, שעובדת בגן החיות אומרת שהיא מודאגת לא רק בשביל האנשים - אלא גם בשביל החיות. "הן נמצאות בחרדה יותר מאנשים", היא מסבירה ואומרת כי "הם יכולים לשבור לעצמם גפיים מרוב חרדה". כך הלמור בן כמה הימים ביירקטר ננטש בידי אימו - שעזבה אותו בגלל הלחץ.
דובר גן החיות בוגדאן סקוסלסקי מספר גם הוא על חיה שמתקשה להסתגל למלחמה - הנמרים. "לנמרים יש גישה חופשית החוצה ולסביבת המחיה שלהם. אם הם שומעים אזעה הם נכנסים פנימה ומסתתרים. כשיש שקט הם מטיילים בחוץ. זה מאוד עצוב", הוא מספר. סקוסלסקי מסכם את דבריו במסר אופטימי: "מקווה שבקרוב הכול יגמר ונשמע פה שוב צחוק של ילדים והורים. הכול יהיה בסדר - אנחנו ננצח בוודאות".
