המלחמה באוקראינה טלטלה את עולמם של מיליוני אנשים. רבים מהם נסו על נפשם והצטרפו לנחילי הפליטים שחצו את הגבול לשכנותיה של אוקראינה. אחרים מצאו דרך אחרת להתמודד עם המצב החדש. כאן חדשות בדיגיטל ליווה ארבעה אוקראינים שעולמם השתנה לבלי הכר ברגע אחד. הדרך בה כל אחד מהם בחר היא שונה, אבל חוסר הוודאות והחשש משותפים לכולם.
"מתחבאים במרתף ומתפללים": יאנה מקייב הנצורה
עם יאנה לוינזון, תושבת קייב בת 25 וישראלית לשעבר, דיברנו כבר ביום הראשון של המלחמה. בריאיון לכאן רשת ב היא סיפרה כי על אף קריאות משרד החוץ הישראלי להימלט למעברי הגבול, אין כל אפשרות לצאת מבירת אוקראינה. "אנשים שיצאו בשש בבוקר לכיוון לביב, עדיין לא הגיעו לשם. לא ששם בטוח יותר מקייב, מתחולל פה כאוס מטורף", אמרה.
האזינו לריאיון בכאן רשת ב
"אנחנו רועדים מפחד", היא שיתפה – ואת הרעד אפשר היה לשמוע גם בקולה. "אין פה מקלטים כמעט, אנחנו נמצאים במרתף הבית שלנו. התעוררנו בחמש בבוקר בבהלה מרעש של פיצוצים ומיד ירדנו למרתף. כרגע אנחנו לא יוצאים ממנו. כשהייתה רגיעה בעלי עוד הספיק להגיע לסופר הקרוב ולקנות מצרכים, אבל כשהגיע לקופה כרטיס האשראי כבר לא עבר. מעתה והלאה אפשר לשלם רק במזומן". לבסוף סיכמה כי "כל מה שאנחנו יכולים לעשות - זה להישאר בבית במרתף ולהתפלל לטוב".
"אחרי צה"ל, מה יש לפחד?": לאוניד חזר מגולני לאוקראינה
את לאוניד הכרנו בכתבה של שליח כאן חדשות לאודסה, חן ביאר. זה היה העיתוי שבו העיר שלחופי הים השחור החלה להתבצר ולהיערך לקרבות, כשהצבא הרוסי נושף בעורפה ונמצא בחרסון הכבושה, במרחק 200 ק"מ בלבד.
לאוניד, צעיר אוקראיני יליד אודסה, עלה לארץ ב-2016 והתגייס להיות לוחם בסיירת גולני. עכשיו הוא נקרא להגן על המולדת שלו, ומספר שלא הייתה לו בכלל התלבטות אם להתנדב לשורות הצבא של זלנסקי. "זה הבית שלי פה", הוא אומר. ובכל זאת, אין שום פחד לקראת הקרבות? עם הנשק עליו, עדיין בלבוש אזרחי, לאוניד אמר שאוקראינה קטנה עליו אחרי שלחם בישראל: "אחרי צה"ל, מה יש לפחד תגיד לי? מוכנים להכול".
מאוקראינה עד אירלנד: המסע של אליזבת עם צוות כאן חדשות
את אליזבת הכרנו בזמן העזיבה של שליחי כאן חדשות לקייב, הדס גרינברג ודב גיל-הר, כשהתחדדה התחושה שהצבא של פוטין הולך להיכנס לעיר הבירה בכל רגע. צוותי התקשורת הישראלים בעיר, בהם צוות כאן חדשות, קיבלו את ההחלטה לעזוב כמה שיותר מהר.
"את אליזבת פגשנו בבוקר הבריחה מקייב החוצה" מספר דב גיל-הר. "אותה, את רכב הפיאט 500 שלה, את שני חתולי הספינקס העירומים, וקוקו התוכי הצווחני. היו אלה אנשי חב"ד שציוותו אותנו אל האוטו הקטן שלה – ואמרו לנו 'אתם איתה עד מולדובה'".
אליזבת ותיבת נוח הקטנה שלה היא רק סימבול אחד קטן לקטסטרופת הפליטים שמציפה את אירופה – כבר שלושה מיליון איש, אישה וילד - מספר שעוד יעלה. אליזבת השאירה הכול בקייב – חיים שלמים, הורים, חברים, דירה, עבודה, ארונות עמוסים, וברחה, בלי בגדים להחלפה אפילו, עם ארבעה פסים בטנק הדלק, והבנה שמה שלא יהיה לפניה, הוא יהיה הרבה יותר בטוח ממה שנשאר מאחור.
המדינות שחצתה אליזבת במסעה באירופה
"הנהגת האוקראינית חצתה את אוקראינה ואת מולדובה, והורידה אותנו ברומניה, חצתה את רומניה, ואת הונגריה ואת אוסטריה, ואת גרמניה, ואת צרפת, והורידה את קוקו התוכי בפריז" מספר גיל-הר. "היא הגיעה לשרבורג ועלתה על מעבורת לאירלנד והשלימה להערכתי מסע של 3,500 ק"מ בפחות משבוע, כדי להגיע למקום שבו חשבה שעתידה יהיה טוב ובטוח יותר. למה אירלנד? זה מסובך, אבל אליזבת חשבה ומצאה שהזמן הקצר ביותר לקבל אזרחות אירופאית מרגע ההכרה בך כפליט יהיה שם".
"מוכנים להילחם עד המוות": הישראלי שחזר ללביב
אנדריי, תושב לביב, עלה לישראל מרוסיה בשנות ה-90. לפני כשנה וחצי עבר לאוקראינה לאחר שהוזמן לעבוד שם. מאז הוא נישא לאישה אוקראינית. אחרי שלושה שבועות של לחימה בארצו, הוא שוחח ביום רביעי השבוע עם קרן נויבך בתוכנית סדר יום בכאן רשת ב.
האזינו לריאיון בכאן רשת ב
"אם הרוסים לא הצליחו לקחת את קייב עד היום - כנראה זה לא עבד להם, ולא תהיה להם הזדמנות שנייה", אמר. "המוטיבציה מאוד גבוהה. רוסיה ואוקראינה זה כבר מזמן לא אותו הדבר. אוקראינים לא רואים את עצמם רוסים והם ילחמו עד המוות".
השתתפו בהכנת הידיעה: קרן נויבך, חן ביאר ודב גיל-הר
