אחד הסיפורים הפיקנטיים שמעסיקים את כווית בימים האחרונים קשור לקבוצה של נשים שרצו לארגן סוג של "ריטריט" במדבר, פעילות יוגה - אותה פעילות רוחנית שנועדה לעזור לאדם להתגבר על קשיים פיזיים ונפשיים. מי שהייתה אמורה להוביל את הפעילות היא מדריכת היוגה הכוויתית אימאן חסינאן.
כווית סוערת: ריטריט יוגה לנשים במדבר עורר התנגדות של גורמים דתיים. הפוליטיקאים התערבו, האירוע בוטל והנשים יצאו למחאה. אבל בשיחה עם @kaisos1987, העיתונאית פג'ר א-סעיד מצננת את הרוחות - "האירוע בוטל בשל מגבלות הקורונה". אז מה קורה בכווית ואיזה עתיד יש ליוגה במפרציות?#חדשותהלילה pic.twitter.com/1gPtCN4itM
— כאן חדשות (@kann_news) February 9, 2022
אלא שאז הגיע ציוץ של חבר הפרלמנט הכוויתי חמדאן אל-עאזמי שבו כתב: "הפעילות הזאת היא דבר מסוכן. אנחנו מפצירים בשר הפנים לפעול במהירות כדי לעצור את המעשים האלה, שזרים לחברה השמרנית שלנו, ולהעמיד לדין באופן מיידי את מי שנתן לזה רישיון".
זמן קצר לאחר ציוץ הדברים, חסינאן פרסמה סרטון שבה טענה כי התבקשה להשהות את הפעילות בגלל שאין לה רישיון. היא אף סיפרה שבעקבות ההודעה על הפעילות, היא ומשפחתה היו נתונות למתקפה קשה ברשתות.
הסיפור עורר גם תגובת נגד – קמפיין ברשתות החברתיות נגד החלטת משרד הפנים הכוויתי, שנתפסה ככזו שמדכאת את חירות האישה. אתמול הקמפיין יצא מהרשתות החברתיות וארגוני נשים הפגינו ברחוב, ואפילו עשו יוגה לשם התרסה.
النائب حمدان العازمي : ما يتردد حول تنظيم شخص عراقي رحلة يوغا في نص البر للبنات فقط مقابل 25 دينار .. امر خطير ونشدد على وزير الداخلية سرعة التحرك لوقف هذه الممارسات الدخيلة على مجتمعنا المحافظ ومحاسبة من منح له التراخيص فورا pic.twitter.com/foNPBfBh8J
— إعلامية النائب حمدان سالم العازمي (@hamdan__alazmi) February 2, 2022
כדי להבין אם היוגה חראם (אסורה) או חלאל (מותרת), הרמנו טלפון לכווית במסגרת פינתנו מעבר לקו. זה לא קל בימים אלה בכלל, ימים שבהם מהללים ילד טניסאי שהחרים מתמודד ישראלי וימים שבהם אוסרים לשדר שם סרט קולנוע רק כי גל גדות מככבת בו. שוחחנו עם עמיתתנו פג'ר א-סעיד, אשת תקשורת כוויתית, מהבודדות שמוכנות לדבר עם תקשורת ישראלית ללא מורא. היא טוענת שמה שקרה סביב היוגה הוא ניצול פוליטי של כלל הגורמים – האסלאמיסטים שטענו שבגללם ביטלו את הפעילות וארגוני זכויות הנשים שמנסים לתפוס טרמפ על הסיפור.
מה שא-סעיד בעצם אומרת היא שביטלו את הפעילות בגלל הקורונה והגבלות ההתקהלות. האסלאמיסטים טענו בפרלמנט שזה הישג שלהם, ואילו ארגוני זכויות הנשים, שנאלמו דום כששר ההגנה הותקף על שילוב נשים בצבא, רצו להראות שהן חיות וקיימות. זאת הגרסה שלה למה שקרה - גם אם מתקבל רושם אחר לחלוטין. האם הסיפור הזה מעיד שכווית, שנתפסת כמדינה פתוחה יותר, לא הולכת למקומות לא טובים מבחינת חירויות? א-סעיד מזכירה שגם לאסלאמיסטים יש חופש ביטוי. זה חלק מהמשחק.
לדבריה, היא לא מתעסקת ביוגה, אבל עצם העיסוק וההתעקשות של נשים בכווית על כך מעלה תהייה נוספת – עד כמה היוגה פופולארית היום במדינות ערב ובמפרץ בפרט. אז הרמנו טלפון גם לבחריין המפרצית ושוחחנו עם אחסן, מאמן יוגה בחרייני שעושה זאת במשך שנים. הוא לא מתרגש כל כך מהסערה בכווית ואומר כי היוגה אצלם פורחת יותר מאי פעם.
בשורה התחתונה, למרות ניסיונות השמרנים בכווית, היוגה לא הולכת לשום מקום. להיפך, עצם המחאה של עשרות נשים על זה שלקחו להן את היוגה, גם אם זה לא בדיוק המצב - נותנת מקום דווקא לאופטימיות. שיח החירויות במדינות האזור ובמפרץ חי ובועט, ובכלל לא בטוח שהגורמים הקיצוניים יצאו הפעם עם ידם על העליונה. להיפך, הם רק הביאו לתגובת נגד - שמראה שהם לא הקול היחיד בזירה.
