אבי רובין הוא ישראלי שחי באי (כמעט) בודד סמוך להר הגעש שהתפרץ בטונגה בסוף השבוע - ומגשים חלום ילדות "לחיות כמו רובינזון קרוזו". התפרצות הר הגעש, שחוללה גלי צונאמי בכל האוקיאנוס השקט, תפסה אותו בעיצומה של תחרות כובעים מעלי עץ קוקוס שמייצרים תושבי הכפר שבו הוא מתגורר. מהתפרצות הר הגעש וגלי הצונאמי הוא לא חושש, וגם לא מהקורונה - כי באי יש אפס חולים.
האזינו לריאיון המלא בכאן רשת ב:
אבי חי באי ניואה, שנמצא כ-2,400 קילומטרים צפון-מזרחית לניו זילנד, ובסמיכות לטונגה, סמואה ואיי קוק. הוא אומר כי לגור באי, בו חיים כ-1,200 איש, זה כמו "לגור באיזו עיירה קטנה בניו זילנד. זה מיקרו-קוסמוס - יש רק בנק אחד ותחנת דלק אחת".
אבי מספר לערן סיקורל בתוכנית השעה הבין-לאומית בכאן רשת ב כי ביום שבת בשעה 12 בצהריים הבינו באי שמשהו קרה ומתאר כי "השמש נראתה מוזר. במקום כדור צהוב ראינו כדור צהוב מטושטש, כאילו מכוסה אבק". בשעה שש, מספר אבי, שמעו באי פיצוץ חזק. "חשבנו בהתחלה שזה רעם, אבל השמיים היו די בהירים אז לא הבנו מאיפה זה בא. ואז היו עוד ועוד פיצוצים". על כך שמדובר בהתפרצות הר געש, גילו דרך הרשתות החברתיות. אזהרות צונאמי הם לא קיבלו באי, והוא גם מספר שהוא לא חושש כי "זה קורה פעם באלף שנה, זה די נדיר".
אבי נשוי לאישה מקומית ויש לו ארבעה ילדים. הוא מסביר כי כשהיה צעיר קרא את "רובינזון קרוזו", ותמיד רצה "לגור באי קטן, לגדל ילדים, לישון מתחת לעץ קוקוס ולדוג דגים. זה בדיוק מה שאני עושה". כשהוא לא ישן מתחת לעץ הוא מנהל את המסעדה, בית המלון ועסקי הדגים שבבעלותו. הוא ומשפחתו, מספר אבי, הם "הקהילה היהודית של האי" וכדי לייצג את המולדת הוא מכין לפעמים חומוס, פלאפל, מג'דרה ושקשוקה, ואומר שהמקומיים מאוד אוהבים את זה.
משבר הקורונה הכה גם באי, אבל לפי אבי ההשלכות לא כל כך קשות. "הכלכלה שלנו מבוססת תיירות, ועכשיו אין. אבל לכל אחד יש שטח חקלאי לגדל בו מה שהוא רוצה, יש סירות דגים אז אפשר לקנות דגים ויש קצת עזרה מניו זילנד. לפני ארבעה חודשים אפילו פתחנו בר קריוקי - והוא מפוצץ". באי, אומר אבי, יש אפס חולים. "אנחנו די מחמירים - מי שמגיע לאי צריך להציג תוצאה שלילית, להיות שבועיים בבידוד ולעשות בדיקה כל 3 ימים. מעולם לא הייתה פה קורונה. 99% מהתושבים באי מחוסנים - ואנחנו מקבלים בוסטר שבוע הבא. הילדים מגיל חמש ומעלה יתחילו להתחסן משבוע הבא".
