מסוף השבוע הזה, באיחוד האמירויות המפרצית יתחילו ליישם את מתווה החופשה השבועית החדש, ונראה שהעובדים הולכים להרוויח: שבת וראשון יהיו ימי שבתון ברחבי המדינה. שישי, היום בו הולכים למסגדים, יוגדר כחצי יום עבודה של 4.5 שעות, עד 12 בצהריים. בנסיכות שרג'ה, השלישית בגודלה והשמרנית יותר, הגדילו לעשות ולהפוך גם את שישי ליום שבתון, כלומר ארבעה ימי עבודה ושלושה ימי שבתון.
איך נשמע לכם שבוע עבודה של ארבעה ימים וחצי? עבור תושבי איחוד האמירויות זה כבר לא רק חלום. @kaisos1987 הסביר ל-@amsterdamski2 על המטרה של האמירתים ואיזו יריבות מסתתרת מאחורי המהלך#משחקי_הכיס pic.twitter.com/WRNTlvFAhK
— כאן חדשות (@kann_news) January 3, 2022
המטרה הגדולה של האמירותים, לפחות כפי שהם מצהירים עליה, היא התאמה של הכלכלה המקומית לכלכלות העולמיות, בעיקר המערביות, שיום השבתון שלהן הוא יום ראשון. שבוע העבודה החדש יחול על הסקטור הממשלתי. מה עם הסקטור הפרטי? האמירותים אומרים שתהיה לגביו גמישות, כך שכל חברה פרטית תתאים את השבתון שלה בהתאם למה שיוביל לצמיחה הגדולה ביותר. בפועל אפשר להניח שגם הסקטור הפרטי יתיישר ברובו בהתאם לשבוע העבודה החדש, בשל התלות בגורמים הממשלתיים.
ועכשיו שאלה חשובה, האם העובדים הזרים שמהווים את רוב התושבים ייכללו במתווה? נזכיר שבאמירויות יש כמעט 10 מיליון תושבים, מתוכם בין מיליון למיליון וחצי הם אמירתיים אסליים. בהנחה שהמתווה החדש יחול רק על המגזר הממשלתי, פחות עובדים זרים ייהנו ממנו, כי רובם עובדים במגזר הפרטי.
היריבות עם סעודיה והתחרות עם שאר האחיות במפרץ: האינטרסים מאחורי המהלך של האמירותים
מעבר לעניין הזה יש פה נקודה מהותית אף יותר: מה באמת האמירויות רוצה מהמהלך הזה, מעבר לעניין הכלכלי? למעשה, מה שהמדינה המפרצית העשירה עושה בשנה האחרונה בפרט, ובשנים האחרונות בכלל - הוא להקדים את אחיותיה במפרץ וחברותיה בעולם הערבי.
אם כך, מאחורי מתווה החופשה השבועית מסתתרת יריבות בלתי מוצהרת עם האחות הגדולה סעודיה שמנסה גם כן למשוך אליה משקיעים, לגוון את כלכלתה ולא להתבסס רק על הזהב השחור שהוא הנפט. הסעודים שואפים למשוך חברות ומותגים בין לאומיים כדי שיפתחו אצלם סניפים – ובאמצעות שבוע העבודה החדש מאותתים האמירותים: "עדיף לכם אצלנו".
מעבר ליריבות הזאת עם הסעודים צריך להבין שהאמירויות, מדינה שנמצאת בפריפריה של המזרח התיכון, מצליחה בוואקום המזרח תיכוני להוביל תהליכים ולמצב את עצמה כשפיץ של האזור. המישור הכלכלי ברור לעין, ושינוי שבוע העבודה הוא אחד מהנדבכים האלה, אבל זה נוגע גם למישור המדיני - הסכמי אברהם ונרמול היחסים עם ישראל כדוגמה, וגם למישורים החברתיים והתרבותיים - רפורמות משמעותיות בחוקי המעמד האישי, שהיו עד היום חוקים שמרניים למדי: אלכוהול, יחסי מין מחוץ לנישואים ונישואים אזרחיים.
ועדיין לא צריך להתבלבל, לצד כל השינויים היפים האלה שמיועדים לאוזניים מערביות, זו חברה שבטית פטריאכלית. בשטח הדברים - קצת פחות נוצצים.
