תגידו, שמעתם פעם על פאנג שוואי? לא השיטה לעיצוב הבית, אני מדבר על שחקנית הטניס הסינית. לא שמעתם? מדובר באחת הספורטאיות הכי פופולריות בסין, אבל כבר כמעט חודשיים שאף אחד לא יודע איפה היא.
בתחילת נובמבר פאנג שוואי האשימה את סגן ראש ממשלת סין לשעבר ג'אנג גאולי בתקיפה מינית, ואז "פוף" היא נעלמה.
ככה זה בסין. גם אם אתה סלב ועמוק בתוך עידן המי-טו, אסור לבקר את המשטר. ג'ק מא, הבעלים והמייסד של עליבאבא, שהוא מיליארדר מטורף, השגריר העסקי של סין מול המערב, העביר לפני שנה ביקורת על הרגולציה הכלכלית של בייג'ינג, ו...נעלם לשלושה חודשים, וצץ שוב כאילו כלום לא קרה.
הסינים יודעים שהיעלמות של אנשים עם פרופיל בין לאומי זה נושא רגיש, אז כדי להרגיע את העולם הם שחררו כמה סרטונים של פנג. העניין הוא שהתזמון כאן קצת בעייתי. זה קורה חודשיים לפני שסין מאחרת את אולימפיאדת החורף, ואחרי שהאמריקנים כבר הודיעו שיטילו חרם דיפלומטי על האירוע.
אז מה קורה כאן ולאן כל זה הולך? שימו מעיל כי המלחמה הקרה בין סין לארצות הברית עולה שלב.
שש שנים הסינים מתכוננים לאחד האירועים הגדולים בספורט העולמי – אולימפיאדת החורף בבייג'ינג. זה אירוע ענק והסינים השקיעו 4 מיליארד דולר בהכנות.
אירוח משחקים אולימפיים הוא לא רק עניין ספורטיבי. זו הזדמנות אדירה למדינה המארחת להציג את הכוח שלה, ולמנף את עצמה בדעת הקהל העולמית. אבל עכשיו האמריקנים מנסים לתקוע לסינים מקל בגלגלים.
האזינו להסכת עוד יום
בוושינגטון החליטו להטיל חרם דיפלומטי על אולימפיאדת החורף. ספורטאים אמריקנים יוכלו להשתתף במשחקים, הרי אין כמו האימג' של מדליית זהב אמריקנית על אדמת סין; אבל הממשל לא יישלח דיפלומטים ופוליטיקאים למשחקים. בקיצור מדליות כן, נכבדים אמריקנים ביציע – לא. חרם סמלי ודי פרווה.
אז מה בעצם הבעיה של וושינגטון עם סין? האמריקנים לא מוכנים לקבל את היחס לזכויות אדם של המשטר הסיני. ההיעלמות של פאנג שווי וג'ק מא הם רק קצה הקרחון. סין היא מפרה שיטתית של זכויות אדם, בעיקר נגד מיעוטים ומתנגדי משטר שלא באים בטוב למפלגה הקומוניסטית.
כשהקורונה התפרצה, המשטר עצר אנשים שהפיצו מידע על המגפה. מתרגלי שיטת הפאלון גונג נרדפים והסינים סוחרים באיברים שלהם, ואת האויגורים, קבוצה אתנית של סינים מוסלמים, הממשל שולח ל"מחנות לחינוך מחדש".
אז אם הסינים כאלה ילדים רעים, למה כל מה שביידן הצליח לארגן זה חרם דיפלומטי? הרי כשיתחילו לחלק מדליות זה לא יעניין אף אחד שנספח הסחר האמריקני בשנגחאי לא הגיע לטקס?
זהו, שהסינים לא פראיירים. בכל זאת מדובר במעצמה עולמית והכלכלה השנייה בגודלה בעולם. ב-2019 דריל מורי, מנהל בקבוצת יוסטון רוקטס מה-NBA, הביע תמיכה במפגינים בהונג קונג. זכייניות שידור בסין הגיבו מהר וביטלו את החוזים עם ה-NBA וההפסדים היו כואבים. מאות מיליוני דולרים.
מה עוד הסינים יכולים לעשות? מה שבא להם, זה סין! לצפצף על הסכמים בין-לאומיים, כמו ההברזה שלהם מוועידת האקלים בגלזגו. הם יכולים לאיים בחרם על חברות מערביות גדולות – בדיוק כמו שעשו לזארה ול-H&M שהעזו לבקר את השימוש הסיני בעובדי כפייה. סין היא אחד השווקים הגדולים בעולם וקשה מאוד לוותר עליה. ואם זה לא מספיק, הם יכולים להכריז על מלחמת סחר כוללת שתגרום לכלכלה העולמית לשקשק.
אבל בכל זאת, יש לסינים ממה לחשוש. שש מדינות כבר הצטרפו לחרם הדיפלומטי של האמריקנים, ביניהן בריטניה, קנדה ואוסטרליה, ויש מצב שעוד מדינות יצטרפו. ואז במקום חגיגה של עוצמה סינית, נקבל את הקיץ של אביה, המהדורה הדיפלומטית - וזו פגיעה בכבוד הלאומי.
זה לא שאין לזה תקדים, תנו לי להוציא רגע מהבוידעם את אולימפיאדת מוסקווה 1980.
הימים ימי המלחמה הקרה וברית המועצות בדיוק פלשה לאפגניסטן. בתגובה, ארצות הברית הרימה קואליציה של יותר מ-60 מדינות שהחרימו את המשחקים האולימפיים על מלא. בלי דיפלומטים, ובעיקר בלי ספורטאים. ארבע שנים אחר כך הסובייטים נקמו והחרימו יחד עם מדינות קומוניסטיות אחרות את המשחקים שנערכו בלוס אנג'לס.
אז האם החרם של 1980 יחזור על עצמו אם הסינים ימשיכו להתגרות במערב? כנראה שלא, כי הסיפור כאן הוא כסף. ים כסף. במלחמה הקרה קשרי המסחר בין הגוש המזרחי והמערבי היו קטנים. היום יש למערב הרבה יותר מה להפסיד.
חוץ מזה, בעשורים האחרונים הפכו המשחקים האולימפיים לאירוע יקר בטירוף וזכיינית השידור, רשת NBC האמריקנית, משלמת מיליארדים לוועד האולימפי הבינ"ל. אם הספורטאים האמריקנים לא ישתתפו במשחקים, אחוזי הצפייה ירדו, כך גם ההכנסות, ולממשל בוושינגטון אין את הפריבילגיה לגרום נזק כזה לחברה אמריקנית.
אבל – בסופו של דבר – יכול להיות ששני הצדדים ירוויחו. אחרי ההיעלמות של פאנג שוואי והחרם דה-לה-שמעאטה, פתאום כולם מדברים על אולימפיאדת החורף. הסינים יהנו מאחוזי צפייה גבוהים והזדמנות להציג לעולם שוב את הכוח שלהם, בדיוק כמו באולימפיאדת בייג'ינג ב-2008. הספונסריות האמריקניות של המשחקים – ויזה, AIR BNB וקוקה קולה יגדילו רווחים על חשבון זכויות האדם. והספורטאים? הם יוכלו לגרוף מדליות מול קהל גדול, על האדמה של היריבה הכי גדולה של אמריקה. אז בקיצור – חוץ מהאנשים שסובלים תחת המשטר הסיני, באולימפיאדה הזו – כולם מנצחים.
