סערה חדשה התפתחה במרוקו, חברתה החדשה-ישנה של ישראל בשבועות האחרונים, סביב ההגבלות נגד לא מחוסנים במדינה. החל מלפני שבועיים, במדינה הושתו סנקציות חמורות על אלה שלא מחזיקים בתעודת מתחסן - הם לא יכולים לנוע בין הערים, לא יכולים לצאת מהמדינה ולא להיכנס למקומות ציבוריים. ההגבלות הללו הובילו למחאה לא שגרתית במדינה המלוכנית.
לא רק בישראל: יותר מ-50 אחוז מאזרחי מרוקו קיבלו שתי מנות חיסון, אלא שמגבלות התו הירוק במדינה מעוררות הפגנות מחאה ברחבי המדינה. בין הסנקציות שמטילה מרוקו על אזרחיה הלא מחוסנים - איסור מעבר בין ערים ויציאה לחו"ל#מעבר_לקו #חדשותהלילה @kaisos1987 pic.twitter.com/tUzIrYgfDz
— כאן חדשות (@kann_news) November 3, 2021
בשבוע האחרון החלה הפגנות נגד ההגבלות שהטילה הממשלה, ברבאט ובערים אחרות במרוקו, שדוכאו בידי כוחות הביטחון בצל מצב החירום הרפואי שהוכרז במדינה שלא מאפשר הפגנות. תקרית שרק ליבתה את הרוחות הסוערות אירעה לפני כמה ימים - שתי חברות פרלמנט נמנעו מלהיכנס לבניין בית המחוקקים, למרות שברשותן בדיקת קורונה שלילית. עד כה, כ-30 אלף איש חתמו על עצומה נגד תעודת המתחסן במדינה.
במרוקו עד כה התחסנו כ-50 אחוז מהאוכלוסייה המונה 36 מיליון בני דם, השיעור הכי גבוה ביבשת. במדינה מתחסנים גם בחיסון הסיני, גם באסטרהזניקה וגם בפייזר. בימים אלה שיעור התחלואה נותר נמוך, ככל הנראה בעקבות השפעת מספר המתחסנים הגבוה. 800 אלף בני אדם, התחסנו כבר במנה שלישית.
מוחמד אל-היני, עורך דין ופעיל זכויות אדם ממרוקו, שדווקא תומך בתעודת המתחסן, הגן עליה בריאיון לכאן חדשות: "חיוב תעודת המתחסן הינו אמצעי זהירות ולא צעד שסותר את זכויות האדם. העניין קשור לעקרון הגנת האזרחים ובריאות הציבור. ההתחסנות ההמונית מגינה גם על האוכלוסייה הלא מחוסנת. מתנגדי החיסונים הם מיעוט לא מבוטל, אבל אנחנו מכבדים אותם".
לעומתו, נג'יבה ג'לאל, יו"ר ארגון זכויות אדם בקזבלנקה, אמנם מתנגדת למחאות, אבל מבינה את ההתנגדות לתעודת המתחסן. בריאיון לכאן חדשות היא אמרה: "מרוקו נמצאת בנקודת מפנה בדמוקרטיה. המצב שבו מכריחים להתחסן אנשים שאינם משוכנעים בנחיצות החיסון, פוגע בחירות ובקדושת הגוף".
