אם אתם רוצים לקבל מושג איך נראה משבר שינוע סחורות עולמי, צריך להרים רחפן מעל מפרץ סן פדרו בלוס אנג'לס, ולראות משהו שלא נראה שם מעולם. יותר מ-100 ספינות משא נספרו כאן בתחילת השבוע. רובצות במקומן, מזהמות את הים והאוויר, ממתינות לתורן להיכנס לנמל.
צפו בכתבה מתוך חדשות הערב בכאן 11
נמלי לוס אנג'לס קולטים כמעט מחצית מכל הייבוא שמגיע לארצות הברית. זה הופך אותם למוקד ההפצה החשוב ביותר במדינה. בימים כתיקונם, נדיר לראות יותר מספינה אחת ממתינה בחוץ, אבל הימים האלו, ממש לא כתיקונם. בתוך הנמל – מאות אלפי מכולות עומדות מיותמות, פשוט כי אין מי שייקח אותן לאן שצריך.
לוס אנג'לס היא רק דוגמה אחת מתוך רבות למה שקורה עכשיו בים. ממזרח אסיה ועד אירופה, שרשרת שינוע הסחורות שלנו, תקועה. יש סחורה, יש גם מי שיקנה אותה, אבל אין מי שיחבר ביניהם. כמה פשוט, ככה מסובך. כדי לשחרר את הפקקים ולהזרים מוצרים, חברות הענק החלו לשכור ספינות בעצמן, ומנסות להשתמש בנמלים קטנים יותר. אלא שכאן נכנסת לתמונה צרה נוספת – מחסור בנהגים.
בארצות הברית אין מספיק נהגי משאיות. זה היה המצב עוד לפני הקורונה, ועכשיו הוא רק החמיר. גם מקצועות קריטיים אחרים, כמו מחסנאים, פורקים, עובדי רכבות משא – כולם סובלים ממחסור בכוח אדם. שוק העבודה עדיין לא חזר לעצמו. כל זה מטריד מאוד את האמריקנים לקראת חג המולד ותקופת הקניות. רשתות הכלבו ניסו למזער נזקים וקראו לצרכנים לקנות השנה מוקדם. ברשת NBC אפילו הדריכו את הצופים כיצד להתנהג בתקופת הקשה.
אבל זה לא רק מתנות לכריסטמס - המחסור מורגש גם במוצרי יום יום. בשבועות האחרונים רצים ברשת סרטונים של מדפים ריקים במרכולים ובחנויות בארצות הברית. מוצרים בסיסיים כמו נייר טואלט נמכרים בהגבלה, והמחירים, שגם כך עלו, ממשיכים לנסוק. בצעד חריג, הכריז הנשיא ביידן על תוכנית חירום מאולתרת, במסגרתה יעבדו הנמלים הגדולים ללא הפסקה. הוא אף שקל לפרוס את המשמר הלאומי לסייע בפריקת המכולות.
עשתה בלגן דומה בסואץ - החסימה שיצרה "אוור גיוון" בחודש מרץ
גם באירופה מרגישים היטב את המשבר. בבריטניה המחסור בנהגים חמור במיוחד, בשל השלכות הברקסיט על העובדים הזרים. וגם בגרמניה, יש עומס חריג על הנמלים הגדולים. המצב ביבשת כל כך נואש, עד שרשת איקאה החלה להעביר את הסחורות שלה מאסיה לאירופה, דרך היבשה.
לכל צרות הקורונה אפשר להוסיף את המחסור בחיסונים במדינות המתפתחות, שם מתבצע רוב הייצור העולמי. גם ההתחממות הגלובלית ומזג האוויר לא ממש סייעו, עם כמה סופות שהשביתו נמלים. גם בישראל מרגישים ונרגיש את המשבר הזה היטב.
לפחות ברמה העולמית דווקא יש מקום לאופטימיות, ואפשר למצוא אותה בסין. שם הנמלי שהיו עמוסים מאוד לפני כמה חודשים כמעט התרוקנו. אבל בינתיים המצב לא פשוט כלל: יצרניות הרכב לא מקבלות שבבים, חברות בנייה לא מקבלות חומרי בניין ובתי חולים לא מקבלים תרופות חיוניות. כל זה צריך לעורר חשיבה רצינית אודות עתידו של העולם החומרי והגלובלי שיצרנו.
